תפילה, קינאה וכעס

בס"ד
שלום לשואל היקר
אני אנסה לחלק את התשובה לשאלתך ל3 חלקים:

א.,תפילה.
תראי האמת שקצת קשה לענות על שאלה כזאת כי תפילה זה משהו אישי לגמרי בינך לבין הקב"ה ולכן קשה לבטא במילים בדיוק את מה שמרגישים ואיפה נמצאת הבעיה. בייחודשאת שואלת בשם חברה שלך וזה סוג של טלפון שבור..
אבל, אני אנסה לענות בכל זאת לפי מה שהבנתי.
הבעיה הזאת שמרגישים כביכול איזה שהוא נתק בין הנסיונות שלנו להתרגש ולהתלהב בהרגשות של דביקות לבין המציאות עצמה שבה לפעמים אנחנו לא מתרגשים מכלום היא בעיה שנמצאת אצל כולם ואין לה תרופת פלא. זה לא מצב סטטי, כלומר לפעמים יש תפילות שבהם אתה מרגיש שאתה נמצא בעולמות עליונים ויש תפילות בהם אתה לא מצליח לכוון אפילו במילה אחת. אבל אנחנו רוצים כל הזמן להרגיש את אותה דביקות נפלאה…
לכן, אני יכול לייעץ לך כמה עצות ואני מקווה שהם יעזרו-
דבר ראשון, לא להתייאש.
ר' נחמן כותב שאם אדם מנסה להתפלל ולהתכוון בתפילה והוא לא מצליח אז גם אם היו לו אלף תפילות כאלה, אבל פעם אחת הוא הצליח, אז ביחד עם אותה תפילה עולות כל אותן התפילות שכביכול לא היו בכוונה ולא הצליחו לעלות..
עצתי השניה, לנסות להתפלל על התפילה.
וזו לא המצאה שלי. המשפט הראשון שאנחנו אומרים לפני תפילת עמידה, שהיא שיא התפילה הוא "ה' שפתי תפתח" אנחנו מבקשים מהקב"ה שיעזור לנו להתפלל אז אולי אם נשקיע קצת כוונה אמיתית בתפילה הזאת, באמת נצליח להתפלל כמו שצריך..
עצה שלישית, שלדעתי זה גישה שכדאי לאמץ אותה גם לשאר הדברים הקשורים בעבודת ה'.
לא לנסות לחפש את הרגש ואת ההתלהבות כל הזמן. לא בגלל שזה רע אלא בגלל שזה לא מדד לקירבה לאלוקות. גם אם אנחנו עושים מצווה ואנחנו לא מרגישים בה את הדביקות, אנחנו עושים את רצון ה' וכשאנחנו עושים רצון ה' אנחנו נהיים חלק ממנו.
מסבירים בחסידות שמצווה זה מלשון "צוותא"-ביחד, שאנחנו ממש נדבקים בקב"ה וזה קורה גם אם אנחנו מרגישים וגם אם לא.
נכון, הרבה יותר כיף כשמרגישים את זה. אבל זה כביכול "מתנה" מה' ואפשר להתפלל ולבקש את זה. זה לא מדד לדבקות בו. ולכן אם חברתך מתפללת בכוונה מעומקא דליבא אז אין לה מה להצטער מכך שהיא מרגישה ריקנות כי היא עומדת ממש מול ה' יתברך. וצריך לזכור את זה כל הזמן…
אם היית אומרת שהיא לא מצליחה להתכוון בכלל הייתי מציע לה לנסות לקרוא מהסידור ולא להתפלל בע"פ אבל את אמרת שהיא כן מתכוונת, ולכן זו תשובתי…

ב. מידת הכעס.
כשאני כועס מאוד על מישהו אני מנסה לחשוב כמה פעמים אנחנו מבקשים מהקב"ה סליחה על דברים שכבר ביקשנו עליהם מליון פעם. איך כל פעם מחדש, אנחנו עדיין מצפים שהוא יסלח לנו על זה.. כשאני משליך את זה על עצמי אני אומר, אם הוא יכול לסלוח לנו אחרי כ"כ הרבה פעמים, ודי שאנחנו יכולים לסלוח.
אם בכל זאת זה קשה, כדאי להתרחק קצת, אולי לנסות ולדבר עם הצד השני, ואולי לנסות ולדבר עם עצמנו, ולהרגיע את עצמנו קצת..
אני מצרף קישור לתשובה בנושא שנכתבה באתר, אולי היא תוכל להוסיף לך-
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=129822

ויש עוד כמה תשובות שנכתבו בנושא באתר. תקישי "לסלוח" במילת חיפוש ויופיעו לך עוד כמה.. את מוזמנת לעיין..

ג. קנאה.
העצה שלי היא להבין טוב ולהפנים את זה שאנחנו אנשים שונים עם מטרות שונות, וכמו שכלב לא מקנא בציפור שהיא יודעת לעוף, ככה לכל אדם יש מטרה שונה ואופי שונה ואנחנו לא צריכים להיות אותו הדבר. חשוב כמובן לזכור שאם אדם אחד מצליח זה לא על חשבון אנשים אחרים, לכל אחד יש את החשבון שלו בנפרד מול הקב"ה..

מקווה שעזרתי..
ישי