תפילה..

זהו קטע שמצאתי באתר של חב"ד.. אומנם אם זה לא מספק אותך תכתבי לי , כאן המקור השלם:

https://www.kipa.co.il/admin/ask_new/a.asp?id=120149

אלו שלושה פסוקים שאמרו ילדים למורדכי כשהמן גזר את גזירתו, כך מובא במדרש…

סדר הפסוקים , מבטא שלוש דרגות באמונה ובביטחון בה':

הילד הראשון אמר: "אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא". כלומר, אמנם בעיניך אתה רואה "פחד פתאום" או "שואת רשעים" מתקרבת, אבל "אל תירא". מדוע? אין בפסוק הסבר שכלי לכך. ההסבר הוא האמונה היהודית הטבעית, שכל מה שקורה בעולם מקורו בבורא, והוא טוב. זוהי הדרגה הראשונה והבסיסית ביותר באמונה בקב"ה.

הילד השני אמר: "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל". כאן כבר לא מדובר על שלילת הפחד בלבד ("אל תירא"), אלא גם על אמונה וביטחון גמור שהעצה הרעה "תופר" ושהדבר הרע "לא יקום". ומדוע? יש גם הסבר שכלי: "כי עמנו א-ל". הדבר מעיד על כך שהאמונה יותר יסודית, עד שהיא חודרת גם לתוך השכל וההבנה.

הילד השלישי אמר: "ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול, אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט". בפסוק זה מוזכרות תופעות טבעיות כמו "זקנה" ו"שיבה", דברים שהאדם באופן טבעי נתון תחת שליטתם. אף-על-פי-כן מאמין היהודי, כי מכיוון שגם תופעות טבע אלה מונהגות על ידי הקב"ה – "אני עשיתי ואני אשא", הרי שהוא – היהודי – אינו נתון לשליטתן אלא אדרבה, בכוחו אף לשלוט עליהן. בדרגת אמונה זו, שהיא הגבוהה מן השלוש, יודע היהודי שהכול – ללא יוצא מן הכלל – גם הדברים שמוגדרים 'טבע', נתון לשליטתו המוחלטת של הקב"ה.

אבי,

wolfsonavi@gmail.com