תפילה

שאלת הגולש

שלום,
לפעמים יוצא לי להתפלל, ואני מרגיש שאני צבוע.
אני מאמין שכל המציאות היא בדיוק במצב שהיא צריכה להיות, ושכל מה שיש ברגע הזה בכל העולם זה הדבר הכי טוב שיכול להיות כרגע.
התפילה מחולקת להודאה, להילול ולבקשות.
כשאני מודה אני מרגיש צבוע, כי באתי לפה לעולם בעל כורחי ואלוהים כפה עלי את היהדות, ככה שאני שחקן בנשחק שלו שהוא יצר ולכן לדעתי הוא זה שצריך להגיד לי תודה. כמו כן, כל דבר טוב שיש לי יכול לגרום לי לדבר רע.
כשאני מבקש מאלוהים דברים, אני מרגיש צבוע, כי הבר עכשיו אני מקבל בדיוק את מה שאני צריך, בנוסף, הברכות עצמן קצת מסבכות הכל. לדוגמא כשאני מברך שכול החולים ייתרפאו, הרופאים, הטכנאים, חברות הביטוח יאבדו את העבודה שלהם. בברכת חונן לאדם דעת, אני מרגיש צבוע כי אני חי מאנשים בלי דעת. כלומר כל החוסרים בעצם מניעים את הכלכלה ואת הטכנולוגיה קדימה, נותנים לאנשים משמעות לחיים.
אז אולי עדיף שלא אתפלל, זה פשוט עושה לי רע.
בנוסף אני לא באמת מאמין שהיה כזה בן אדם אברהם ומשה רבינו, לא מאמין שהיה מבול, אז יוצא שכל התפילה אני משקר לעצמי.
מה עושים?

תשובה

שלום.

יש הרבה בשאלות שלך. הרבה סימני שאלה שיוצאים מנקודה מרכזית אחת בסיסית שאתה בעצם מזכיר אותה בין השורות – אמונה בה' .
לאמונה הזאת יש הרבה מאוד השלכות על שאלות ותשובות שכמה מהן הזכרת בשאלתך.
קודם כל נקודת המוצא שלנו תהיה שמותר וצריך לשאול שאלות. האדם המאמין שואל שאלות את ה', את עצמו , את הרבנים.
על חלק מהשאלות הוא יקבל תשובה מדויקת שתתן לו מענה וחלק מהשאלות, אלה שהתשובות עליהן גדולות בכמה מידות ממה שאדם יכול להכיל ולהבין, נותרות ללא מענה מצד אחד. מצד שני, אם באמת אדם יסתכל על החיים שלו, עם יד על הלב בצורה אמיתית, הוא יוכל לראות ולשמוע מעין תשובות לשאלות שלו.
ככה, מתוך החיים הרבה דברים ניבטים אלינו מתוך מציאות חיינו בצורה וודאית.

כמו שיש לך וודאות על עצם היותך חי (אתה ב"ה נושם ומדבר ויודע טוב מאוד שאתה חי. לא יקרה מצב שמישהו ישכנע אותך אחרת), כך גם יש וודאות למי שמתבונן באמת בחיים שלו, במציאות של העולם, בבריאה כולה, בהשגחה של ה' על עם ישראל וכו'. ישנה וודאות פנימית שנוצרת אצל האדם שקוראים לה אמונה. זאת אמונה, דבר ראשון: יש בורא לעולם כי אין פה אנרכיה אלא בריאה מסודרת, מדויקת להפליא. כל יום זורחת השמש. הגוף שלנו פועל בצורה נפלאה, והטבע כולו צועק לנו וודאות שיש פה בורא שמנהיג ומשגיח. אבל האמונה לא נגמרת שם. כי אם רק נאמין שיש פה בורא לעולם, הקשר שלנו לאמונה הזאת נשאר קצת מינימלי. האמונה צריכה להיות כזאת שתתן לאדם המאמין חיים, שמחה, תקווה, קשר עם ה'. איך בונים אמונה כזאת?
קודם כל אמונה כזאת בונים מתוך מקום בו אנחנו מאמינים בעצמנו. הכוונה היא שאדם יכול להרגיש אמון בכוחות שלו, בחוזקות שלו, בטוב שלו. אדם מאמין הוא אדם שמרגיש שיש לו מקום בעולם, שה' אוהב אותו ורוצה בטובתו.

יש אנשים שמסתובבים בעולם עם ביטחון עצמי נמוך, מרגישים לא ראויים. מרגישים שה' שכח אותם. אולי גם אתה קצת מרגיש כך? וזאת לא בושה להגיד שכן, אם זאת באמת ההרגשה שלך. ההרגשה הזאת שהיא מקשה מאוד על החיים, נוצרת מכל מיני סיבות. חלקן קשורות בסביבה, במציאות חיים מסוימת, בניסיונות שאדם עובר, ועוד ועוד. אבל גם אם אדם נשאב למקום כזה , תמיד תמיד אפשר לעלות משם. אפשר לשקם את האמון בעצמנו.
זה אפשרי ואנשים הצליחו להגיע למקומות מדהימים אחרי מסע כזה של להתחיל לאהוב את עצמך, לעשות לעצמך טוב, להרגיש שאתה טוב ואהוב. איך? זה כבר נושא לשאלה אחרת. אבל רק נזכיר שליווי של רב או איש מקצוע טיפולי (למשל מאמנים בשיטות שונות לטיפול בנפש), יכול מאוד לעזור לאדם להקים את עצמו ולתת לו את האמון הזה בעצמו.
כשאדם מאמין שיש לו זכות קיום בעולם, הוא גם יכול לקיים את האמון הזה כלפי ה' ולראות שה' רוצה אותו ואוהב אותו.

אז השאלות האלה שהעלית למשל בנושא התפילה יגיעו ממקום אחר. אם יש לנו אמון בה' שברא אותנו ואת כל העולם הנפלא שלנו, כדי להיטיב איתנו, אז לא נגדיר את קיומנו או קיום המצוות ככפיה. ה' לא כופה עלינו שום דבר לא לטובתנו. נכון שאף אחד לא שאל אותך אם אתה רוצה להיוולד, אבל נולדת, כי יש לך תפקיד פה. נולדת כי ה' החליט שבלי גמליאל, העולם יהיה חסר, כי יש בך דברים כל כך טובים לעולם, ולכן הוא הביא אותך לפה. והוא לא רק מוליד אותנו ועוזב. אלא ממשיך להשגיח ולדאוג לנו בדברים שאנחנו רואים וגם בדברים שלא.
שאלת על התפילה, על החולים ועל הפרנסה של הרופאים. תגיד, נראה לך שה' שברא את כולנו ודואג לכולנו כל רגע ומקיים את העולם, לא יכול למצוא פרנסה לרופאים אם החולים יתרפאו? ברור שהוא יכול. הפרנסה רק ממנו, הרופאים שלו, הרפואה שלו. הכל ממנו. ואנחנו מה? אנחנו זכינו להיות חלק בעולם שלו. כל הסיבוכים של העולם הזה באים גם כדי לתת לנו חלק בעולם. כדי שנזכה להיות חלק מהתהליך, מההתקדמות של העולם, ה' עושה בעולם כל מיני דברים חסרים שצריכים טיפול. למשל חולים, צריכים שישבו טובי המוחות של המדענים וימצאו תרופות. צריכים רופאים, אחיות, ועוד ועוד שיעזרו לתהליך הרפואה לקרות. למה? הרי ה' יכול לרפא ברגע את כולם. הרי ה' יכול לברוא עולם מושלם שאין בו בכלל מחלות אלא, שיש משמעות למסע הזה בעולם. יש משמעות ללקיחת חלק בזה שאנחנו עושים טוב בעולם.
אז לגבי התפילה, ההמלצה היא קודם כל שתבקש בצורה הכי אמיתית ופשוטה בשביל עצמך. בקש למצוא משמעות, למצוא את החלק והמקום שלך ושתרגיש טוב בעולם.
תפילה אמיתית כזאת, היא תפילה שמיישרת את הלב.

וכמו שכתבתי כבר קודם, אם אתה מרגיש שיש לך צורך בעזרה של מישהו מבחוץ שיעזור לך להרגיש טוב בעולם, שתרגיש שיש בחירה ולא הכל נכפה עלינו בכוח וכו', אל תהסס לפנות למישהו שמכיר אותך ואתה יכול לסמוך עליו. כמו רב בית הכנסת או השכונה או חבר אחר שאתה מרגיש טוב איתו. ויחד תחשבו אם כדאי לך לעשות תהליך של ליווי מקצועי של מאמן או מטפל שיכול לחזק אותך .
אני מקווה שיש בדברים מענה על השאלות החשובות שלך שניכר שיוצאות מהלב שלך שמבקש תשובות אמיתיות .
אם תרצה להמשיך ולשאול תמיד אתה יכול לכתוב לנו או להתקשר למוקד הטלפוני שלנו.
בהצלחה רבה!!!

דברת, חברים מקשיבים makshivim.org.il

ח בשבט התשפה

קרא עוד..