קניתי את הספר "כששומעים סיפור זה אחרת" של רבי נחמן מברסלב [מומלץ ביותר!!] ובסוף של פרק יש תפילה שהרבי חיבר, רציתי לדעת אם מותר לי להוסיף את התפילות הללו אחרי תפילת שחרית..?
אני ממש מתחברת אליהם ומתעלה מהם, רק רציתי לדעת אם זה מותר ולא תחליף או שינוי..
שלום רב.
ראשית אקדים ואומר, מותר ואף רצוי להוסיף תפילה, "שהקב"ה מתאוה לתפילתם של צדיקים (יבמות סד, א)"
[תקנת התפילה]
חכמים זכרונם לברכה אומרים במדרש שאפילו בזמן שהיו מקריבים קורבנות, היו אנשים שלא היה להם כסף לקניית קרבנות, ולכן במקום קרבנות אמר להם ה´ שיתפללו, אמרו ישראל לקב"ה: "עניים אנו ואין לנו להביא קרבנות, אמר להם דברים אני מבקש, שנאמר: קחו עמכם דברים ושובו אל ה´ ואני מוחל על כל עונותיכם, ואין דברים אלא דברי תורה שנאמר אלה הדברים אשר דבר משה, אמרו לו אין אנו יודעין, אמר להם בכו והתפללו לפני ואני מקבל. (שמות רבה, ל"ח, ד)"
שיטת הרמב"ם היא שהתפילה תוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה, כנגד הקרבנות. לכן, הוא מבאר שלפני חיבור נוסח התפילה היו מתפללים, תפילה אישית, וכל אחד בזמן שלו:
"אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה … וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא.
כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון … נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש … ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות, וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר … כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה… (הלכות תפילה א, ג-ד) "
[נוסח קבוע]
לפי הרמב"ם לעיל יוצא שתיקנו נוסח אחיד לתפילה, כיוון שאנשים לא ידעו להתפלל בנוסח עצמאי – משלהם.
ייתכן להוסיף, שיש חשיבות בכך שכל עם ישראל יתפלל בנוסח אחיד (או קרוב להיות אחיד). שעל ידי כך הופכות תפילות כל היחידים, לתפילה אחת, הר"ן בדרשותיו כתב:" הפליגו לנו רבותינו ז"ל בשבחו ומוראו של צבור, עד שאמרו (סוטה מ א) לעולם תהא אימת צבור עליך… ואף על פי שכל אחד מצד פרטיותו לא היה ראוי לזה. ואמרינן בפרק קמא דקדושין (לו א) וכי תימא בני סכלי לא מקרו בני תא שמע בנים סכלים המה, וכי תימא בני דלא מהימני לא מקרו בני תא שמע בנים לא אמון בם, רצו בזה שאף על פי שכל אחד מצד עצמו אינו ראוי לזה, מצד הצטרפו לזולתו יקנה הכלל שבח ומעלה יותר ממה שראוי מצד פרטיו, כאשר קנו המורכבים כולן סגולות ומעלות אשר לא היו בנפרדים אשר קובצו מהן. וכבר רמזו לנו (כריתות ו ב) בחלבנה שהושמה עם סמני הקטורת, והיה מן הנראה שתפסיד אותם להפסד הריח הזה, ועם כל זה אימתה לנו הנבואה שאין להם שלמות זולתה, כי כן הענין בהצטרף עמנו בעבודתנו לשם יתברך החוטאים והפושעים, שלא יפסידו עבודתנו, אבל תהיה בזה יותר שלמה. (דרוש ראשון)" ייתכן שזו היא חלק ממשמעות התפילה בציבור, כשניגשים יחדיו לתפילה, התפילה מתקבלת.
[תפילה אישית]
התפילה שבאה מהלב היא השיחה הטבעית ביותר ביננו לבין הבורא, מסופר בגמרא על חכמים שלאחר התפילה הוסיפו את תפילתם האישית, כדאי לפתוח את הגמרא ולקרוא את התפילות המובאות שם: "רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה´ אלהינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות… רבי יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה´ אלהינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעזך … (ברכות טז, ב)" יחד עם זאת, אדם הרוצה להוסיף בקשה אישית בתפילת עמידה, יכול לעשות זאת בכל ברכה על פי עניינה, כתב השו"ע: "אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעית, מעין הברכה, מוסיף. כיצד, היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו* היה צריך פרנסה, מבקש עליה בברכת השנים. הגה: וכשהוא מוסיף, יתחיל בברכה ואחר כך מוסיף, אבל לא יוסיף ואחר כך יתחיל הברכה, ובשומע תפלה יכול לשאול כל צרכיו, שהיא כוללת כל הבקשות (שו"ע או"ח קיט, א)"
ברכת ה´ עליך,
ירון
Bz.yaron@gmail.com
