שלום,
היה לי קשר נפשי עמוק עם מישהו במשך כמעט שנה. אחרי המון זמן ששמרנו נגיעה – נפלתי ונגעתי בו. הייתה לי הרגשה פשוט נוראית אחרי זה במשך כמה ימים, אבל חשבתי הרבה והחלטתי לקום ולהמשיך, ושבע"ה זה לא יקרה שוב בשום אופן!! לא דיברנו על זה. אבל עכשיו אני ממש מרגישה אשמה, אני מרגישה שטימאתי ושנטמאתי. אולי השליתי את עצמי שאפשר לחזור ולתקן ולהגיע למה שהיה קודם לכן? מה לעשות??? איך לתקן??? מה לומר לו כדי להמשיך ולעלות מהבוץ הזה ולא לשקוע בתוכו עוד יותר?? בשביל להחזיר את הקשר שלנו לטהרתו? כל כך קשה לי… בבקשה תעזרו לי.
שלום לך!
אני אחלק את התשובה שלי לשני חלקים:
העבר והעתיד.
על מה שעבר: הרי כבר היה חטא, זו עובדה.
את מרגישה שנטמאת וכו' וכו'.
האם זה סוף העולם? אין דרך חזרה יותר?
ברור שלא!
מה עם חזרה בתשובה?
מה הכוח של חרטה? של קבלה לעתיד אמיתית?
מה עם "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"?
את חייבת לזכור את כל הדברים הללו ולא לפול ליאוש.
דעי, שפעמים רבות היאוש אחרי חטא, הוא עצת היצר.
יצר הרע אומר לאדם "כמה אתה רע ולא מוסרי ולא צדיק ולא ולא ולא…
הכל אבוד
עדיף לך להיות חוטא וזהו…"
אל תשתכנעי מדיבורי היצר הללו.
את טהורה ונשארת טהורה.
אלא שחטאת פעם אחת, ואת חוזרת בתשובה על כך ומצטערת על זה.
זה לא חטא מטמא במובן ההלכתי. אם כי זו ירידה וטומאה רוחנית, הסטטוס ההלכתי שלך לא השתנה בכלל מאותו חטא.
[על העתיד]:
ידוע שהשלב הראשון בחזרה בתשובה הוא הפסקת החטא והאחרון הוא קבלה לעתיד.
ובכן, מה החטא שאת מפסיקה? כמובן את מפסיקה לנגוע, אבל באופן עמוק יותר מה הסיבות לחטא? מה שורשיו?
לדעתי, החטא טמון במציאות שבה שני אנשים מבוגרים מקיימים קשר נפשי עמוק ולא מתחתנים.
או שתפסיקו להפגש או שתחליטו להתחתן!
אם הוא צעיר מדי לנישואין- אל תתעסקו בקשרי נישואין
ואם הוא בשל- אז קדימה!
כנ"ל לגבייך.
אם את לא מעוניינת להנשא- לו בקרוב ממש נתקי את הקשר איתו.
לגבי הקבלה לעתיד, נראה לי שהקבלה לעתיד, צריכה להיות החלטה לגבי עתיד הקשר שלכם.
צריך להחליט בדברים כאלה ולא לסחוב מצבים ערפיליים ואפורים, זה מזיק מהרבה בחינות.
מה שבטוח הוא שמבחינה הלכתית ורוחנית זה מאד בעייתי.
אני מאחלת לכם שיהיה לכם אומץ להחלטי החלטות נכונות.
בהצלחה
רויטל
