שלום, אני בת יחידה בין אח גדול ושני אחים קטנים. עם האחים הקטנים שלי אני נמצאת הרבה ומכירה אותם טוב ובקשר טוב איתם (אני אפילו מדריכה של אח שלי), אבל עם אחי הגדול הקשר מאוד מרוחק בגלל שמכיתה ט' הוא היה בפנימיה בישיבה שלו, וכבר שנתיים שהוא בישיבת הסדר וכמעט לא נמצא בבית, וגם מטבעו- הוא בכלל לא נמצא הרבה בבית וגם כשהוא נמצא הוא מיד יוצא עם חברים.. אני מאוד רוצה שיהיה לי קשר טוב איתו ועמוק, ושאני ארגיש בנוח איתו ויצליח לדבר איתו על דברים משמעותיים ואני בטוחה שיש לו הרבה מה להעביר לי וללמד אותי כי הוא בנאדם מיוחד שאני מאוד מעריכה, והוא כמובן אחי הגדול ומודל לחיקוי בשבילי. הבעיה היא שאני קצת ביישנית ולא מרגישה בנוח להגיד מה שאני חושבת לידו, ואפילו מפחדת מה הוא יחשוב עליי.. איך אני מצליחה להשתחרר ולחזק איתו את הקשר? תודה על ההקשבה 🙂 אשמח לתשובה!
שלום לך,
משמח לראות שכל מה שמטריד אותך זה איך להתקרב לאחיך השאקל. מה יותר טבעי ואמיתי מזה?
אך גם משהו טבעי שכזה יכול להיות לא פשוט כשהאח לא נמצא בבית כבר הרבה זמן, וזה הופך להיות מסובך עוד יותר כשהוא מן גבר כזה לפי כל הסטיגמות שלא שש לדבר ולשתף.
אבל כל זה לא הופך את שאיפתך לבלתי אפשרית. אולי זה רק מצריך מאמץ מיוחד בהכנסה של המפתח לסוויצ´ בדרך לקשר מעשיר ומיוחד.
כי אולי זה לא מה שהוא מראה, ואולי הוא אפילו לא מודע לחיסרון הזה, אבל אין כמו קשרים עם המשפחה, ואין כמו להיות האח הבכור של האחים שלך, שיכול לייעץ ולהדריך, ואין כמו להבין טוב יותר מה קורה בעולמה של אחותך הצעירה, שבאיזשהו מקום פותחת בפניך חלון (אמיתי, נטול אינטרסים) לדבר המשונה הזה שנקרא המין הנשי, שהוא וודאי יתקל בו במוקדם או במאוחר. לכן חיזוק הקשר זה משהו שגם אח שלך רוצה וזקוק לו, וכדאי שתזכרי זאת בכל פעם שאת רוצה לעשות משהו בנידון אך הביישנות גוברת עליך. חברות אפשר לסנן. זכותה של כל אחת לבחור עם מי היא רוצה לתחזק קשר. אבל עם אחים זה לא עובד ככה. או שיש קשר טוב – או שמפספסים.
לכן, שוב, אין לך מה להתבייש. את הולכת לעשות לאחיך טובה.
אז מה בתכלס עלייך לעשות?
להציק לו, או במילה עדינה יותר – ליזום. בכל מערכת יחסים יש את הצד האקטיבי שמציע רעיונות, פעילויות, דיבורים, ויש את הצד השני שנוח לו שזה ככה והוא יותר זורם. מעניין באמת איך אחיך עם החברים שלו, מהיוזמים או מהזורמים. בכל אופן, נראה שבקשר הזה את צריכה לתפוס את הצד היוזם. הוא בא סופ"ש הביתה? תציעי לו לצאת לגלידה, ללכת לטיול במעיין הקרוב. בדרך לבית הכנסת בשבת תדבקי אליו ותפציצי בשאלות. אני לא אומרת לך להיות אחות מעצבנת, אלא פשוט לקחת את העניינים לידיים. כמובן לפי התגובה שלו תדעי כמה ללחוץ או להרפות.
קצת מביך לשנות באופן טוטאלי גישה ביום בהיר אחד? אז תחוללי את השינוי הזה עם כל האחים. יציאות של כל האחים, טלפונים באמצע שבוע, הרבה יותר התעניינות אחד בשני.
אני חושבת שאחרי שקצת תחממי את האווירה בין כולכם יהיה לך קל יותר לזרוק לאחיך משפטים כמו חשוב לי שנהיה קרובים, הייתי שמחה אם היית משתף אותי בחוויות שלך.
חשוב מאד שאת תעזי, תפתחי בפניו, ותספרי לו את החוויות האישיות שלך במפגשים שיש בינכם, ותשאלי אף לעצתו. כך הוא ירגיש שאת זקוקה לו ויפתח כלפיך תחושת אחריות.
אני מקווה שאחיך יעריך את מאמציך ויזרום עם הקרבה, אך עליך להיערך לאפשרות שהוא לא יהיה מעוניין בזה כרגע, ויש לתת לו את הספייס הדרוש לו. אתם אנשים שונים, עם אופי שונה ואולי כל אחד מכם זקוק לרמות אחרות של קרבה. תרגישי אותו, תני לו את הזמן והמרחב שהוא צריך, ותפעלי בעדינות.
אל תצפי שהקשר הזה יהיה דומה לקשר עם חברה. יש לזכור שתכונות אופי של בנים ובנות הן שונות, וכן עובדת היותכם אחים בהכרח משפיעה על הקשר.
מסיבה זו – שנדיר שאח בכור הוא כמו חברה טובה, כדאי לך לבנות את הקשר סביב משהו משותף לשניכם. זה יכול להיות משהו שאופייני למשפחה שלכם, תחביב או תחום עניין משותף. ככה, גם אם הרצונות שלכם לא מתאימים כמו ריצ´רץ´ אחד לשני, יהיה מה שיחזיק קשר טוב שאף עשוי מדי פעם לשנות את פניו בהתאם לחוויות והצרכים של כל אחד.
מאחלת בהצלחה. ישר כוח על שאלתך, וסליחה גדולה על האיחור בתשובה.
מוזמנת להגיב ולעדכן,
מעיין
maayanet@yahoo.com
