שלום, לאחרונה אחי נורא מדרדר ואני לעומת זאת בדיוק ההפך ב"ה.. אנחנו חברים נורא טובים למרות השוני שבינינו, ולכן אני יודעת עליו הרבה דברים.. אני רואה את אחי עושה שטויות, שותה המון אלכוהול, אומר דברי כפירה לא הולך לביה"ס ועוד דברים שפשוט פוגעים בו.. אני ממש מתוסכלת. אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות.. שלא תחשבו שהוא בן אדם רע נדמה לי שזה הבן אדם הכי טוב לב שאני מכירה ועל זה אני פשוט מעריצה אותו, אבל לא אכפת לו מהחיים, הוא חושב שהם סתם ואחריהם אין כלום.. אני לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לו, וזה פשוט מתסכל!! הוא בטיפול אצל פסיכולוג וכל הדברים האלה אבל אני יודעת שזה יותר ממה שההורים שלי חושבים הוא פשוט מאבד את עצמו ואני לא רוצה שיגיע למצב של חיפוש אחרי הסם הבא.. מצב שלצערי היו בו כבר אנשים שאני מכירה, וזה לא מה שאני רוצה שיקרה לו.. איך אני יכולה לעזור לו לתפוס את עצמו בידיים??
"כבוד ידידי הנכבד הרב המופלג הנגיד מורי ורבי הרב דובער מילשטיין נרו יאיר שלום וברכה!
הגיעני מכתבו היקר ואשר בעצתי ישאל על דרך התנהגותו עם בניו, כבר אמרתי לכבוד תורתו בהיותו פה עמנו, ששיטתי היא להתנהג דוקא במידת החסד הגמור עם הצעירים… וצריך להסביר להם לפי מדרגתם… ואם יאבו בחוזק יד להרימם… לא יועיל כלל להם רק יזיק… ויקרבם באהבה לאט לאט לדרכי ישראל, וסוף סוף כשיבואו בשנים יטיבו מעשיהם…"
שלום לך!
הציטוט הנ"ל הוא חלק ממכתב ששלח הרב קוק לידידו, שבניו בחרו ללכת בדרך רעה, ממש כפי שאת חווה בימים אלו עם אחיך. (אם ברצונך לקרוא את כל המכתב (הוא די קצר) תוכלי למצוא אותו באגרות הראי"ה חלק א' איגרת נ'. אל תסיקי מסקנות ישירות מהאיגרת, כיוון שיש גם נקודות שוני בין המקרים)
חמש נקודות עולות מדברי הרב, כשהוא בא להתייחס למי שנטה מדרך הישר:
1. להתנהג במידת החסד (הרחמים)
2. להסביר לכל אחד לפי המדרגה שלו
3. לא לנסות לכפות בכוח את עיקרי הדת
4. ההשפעה היא על ידי אהבה
5. ההשפעה היא איטית מאוד ורק "כשיבואו בשנים יטיבו מעשיהם"
במכתבך העלית את השאלה "מה אני יכולה לעשות?". לפי דעתי עיקר תפקידך הוא להקרין כלפי אחיך אהבה ואכפתיות, ולקבל אותו כפי שהוא. חשוב שאחיך ידע שגם כשהוא שיכור, וגם כשהוא עושה שטויות יש לו עם מי לדבר ויש לו לאן לחזור. במקרים דומים, נערים מגיעים למצב שבו הם רבים עם כולם – עם ההורים, עם המורים, עם החבר'ה ה"דוסים", ולכן הם מוצאים מנוחה דווקא בחבורות רחוב ומתרועעים עם נוער שוליים. במצב כזה, קשר טוב עם אחות יכול להיות נקודת האור האחרונה שתוכיח את עצמה רק בעוד זמן רב.
כרגע, סביר להניח שאין ביכולתך להשפיע עליו, ואני מאמין שכל דיון בנושאים שהעלית (דת, אלכוהול, סמים) רק מוביל לוויכוחים מיותרים ומעכיר את האווירה ביניכם. אני ממליץ לך בחום להימנע מכל ניסיון לחנך את אחיך, אין זה תפקידך וחוץ מזה שיש מספיק אנשים שמנסים לעשות זאת (הורים, מורים, פסיכולוג). תנסי בכל דרך שהיא להוכיח לו (וגם לעצמך) שיש לקשר שלכם בסיס גם אם אתם שונים ביותר. קשר כזה מבוסס על אהבה ואכפתיות הכי בסיסיים שיש בין אח לאחות. תדגישי את הצדדים החיוביים שאת מוצאת בו, ואל תתני לו להתייאש מעצמו. חשוב שידע שהוא אדם טוב גם אם הוא שותה או עושה שטויות.
אני יודע שזה נורא קשה לראות מישהו מידרדר לידינו מבלי שנוכל להגיש לו עזרה, אבל צריך להבין שלפעמים הצעת עזרה דווקא מרחיקה ויוצרת אנטי. במקרה כזה אנו צריכים להושיט יד ולא לתפוס את המידרדר אלא לחכות שהוא יתפוס אותנו, כי רק כך יש סיכוי שהוא לא ידחה את היד המושטת.
לסיכום, אני מאחל לך שתמשיכי בדרכך להשתפר ולעלות, ולמרות זאת לא תתני לאחיך לחשוב שאין לו חלק בעולם שלך. למרות השוני המתגבר והולך, למרות שאת דתייה יותר ממנו, תשאירי לו דלת פתוחה כדי שאם יבוא יום והוא ירצה להיכנס הוא יוכל. הדבר הכי נוראי שקורה לחבר'ה כמו אחיך, הוא שכשהם כבר רוצים לחזור למוטב, אין מי שמקשיב להם, ואין מי שמאמין בהם. את זה את יכולה למנוע בעצם שמירת הקשר ביניכם, גם אם אין ביכולתך להשפיע עליו כאן ועכשיו.
במלא ההערכה,
זיו, חברים מקשיבים
