כל העניין של האמונה מאד קשה לי אני לא מבינה איך אני יכולה להאמין בדבר כל כך גדול ולא נתפש אני יודעת הרי שע"י מצוות מתקרבים להקב"ה אבל יש המון הבדל בין לדעת לבין להאמין אני רוצה לדעת שאני מאמינה שהאמונה תיהיה בתוכי שאני יהיה בטוחה בה יש לי המון שאלות ואני בזמן האחרון מאד מאד משתדלת להבין מה הסיבה לכל מצווה ולמה אני עושה כל דבר אם בבקשה בבקשה תוכלו לעזור לי בכל דבר אפשרי אם זה ידע או אם זה אמונה
בתודה רבה מראש
שרית
שלום,
שאלתך היא שאלה רצינית וכבדת משקל, כיוון שהיא נוגעת ביסודות ובשורשים של כל החיים הדתיים. לכן, גם התשובה לשאלה קשה זו, לא יכולה להיות תשובה קצרה ופשוטה. אני אנסה לתת רק פתח לכיוון של תשובה כיוון שקשה לתת תשובה מלאה במסגרת זו.
שאלת, כיצד אפשר להאמין בדבר כל כך גדול ובלתי נתפס כמו הקב"ה. את מרגישה, שאת "רק" יודעת אותו אך לא ממש מאמינה "בפנים". האמת היא, שהתשובה לשאלתך טמונה כבר בשאלה עצמה. אכן, הקב"ה הוא דבר גדול ולא באמת יכול להיתפס ע"י הכרתנו המצומצמת. את מחפשת דבר שלא באמת ניתן להשגה מלאה על ידי בני אנוש מוגבלים וחומריים – להכיר עד הסוף את הקב"ה. אם היה כ"כ קל להאמין בקב"ה ולתפוס אותו הוא לא היה אלוקים, אלא משהו נמוך ופשוט.
אך זה שאין אנו מסוגלים להבין ולהכיר בו עד הסוף, לא אומר שאין לנו לאן להתקדם ולשאוף. משימת החיים היא לחזק את האמונה יותר ויותר ולהתקרב עוד ועוד לקב"ה. עלינו להבין שאין זו משימה קלה שניתנת להשגה בבת אחת, אלא צעידה איטית לאורך כל החיים. אין זה נכון שאת "רק" יודעת שיש אלוקים ושהמצוות מקרבות אותנו אליו. זה בכלל לא "רק"! את כרגע נמצאת במדרגה גבוהה מאוד בהכרת ה', מדרגה שלצערנו יהודים רבים לא זוכים להגיע אליה כל ימי חייהם!
אמנם, אין זאת המדרגה הגבוהה ביותר באמונה ויש תמיד עוד הרבה לאן לשאוף, אך אל תזלזלי במקום בו את נמצאת. ככל שתקיימי עוד מצוות ותנסי במשך כל החיים להתקדם בעבודת ה', האמונה שלך ממילא תלך ותתחזק עוד ועוד. יש לך כבר את הבסיס הראשוני של האמונה, (מה שקראת לו "ידיעה") ואת רק צריכה להמשיך ולהתחזק בעבודת ה' יומיומית ובכך האמונה שלך והקשר עם ה' רק ילך ויתחזק. אך חשוב שתזכרי שההתקדמות יכולה להיות איטית ואין לך מה לפחד מכך. היום את מקיימת מצוות "רק" מתוך ידיעה, אך ככל שתמשיכי ותקיימי מצוות ותנסי כמה שיותר לעבוד את ה', כך תרגישי יותר ויותר את נוכחות ה' בצורה וודאית, ויהיה לך קשה לתאר את העולם ללא מציאותו.
דברים אלו נכונים גם לגבי הנקודה השניה בשאלתך – בעיית השאלות הרבות שיש לך.
כיוון שהאמונה בה' היא דבר כ"כ גדול וקשה להשגה, הגיוני שיהיו בו הרבה שאלות ודברים שלא מובנים לנו מייד. לא צריך להיבהל יותר מידי מהשאלות וזה טוב מאוד שיש לך אותם. עצם זה שיש לך שאלות מראה שחשוב לך האמונה והמצוות. לרוב, אנשים שכלל לא שואלים שאלות, זה כיוון שלא באמת אכפת להם מהאמונה כי היא רק משהו צדדי בחיים שלהם. אנשים כמוך שמתעניינים ומתלבטים, הם האנשים הרציניים והמאמינים באמת. אי אפשר לתת תשובות פשוטות ומיידיות לכל השאלות ועלינו להתאזר בסבלנות וכך לאט לאט לנסות ולהתקדם. אל תתבישי לשאול שאלות, את עצמך או את אחרים, רק ככה אפשר להתקדם ולהתפתח.
גם זה שאת מנסה להבין כל מצוה ומצוה שאת עושה, זה דבר טוב מאוד ואני מקוה שתמשיכי לנסות ולברר. אך תזכרי! התשובות הם לא פשוטות וקלות להשגה כיוון שמדובר פה בדברים אלוקיים גדולים. אפשר להשיג אותם אך צריך סבלנות.
דבר נוסף שחייבים הוא ענווה. רק עם ענווה אפשר להתקדם, כיוון שללא ענווה, כל מצווה שלא תיראה לנו, מייד נזלזל בה ונבטל אותה. ללא ענווה ג"כ לא נוכל לקבל וללמוד מאחרים שיכולים ללמד אותנו רבות.
אני מאחל לך הצלחה רבה במסע החיים המופלא והאדיר של חיי האמונה. תזכי להתקדם עוד ועוד באמונה ובקשר עם ה', ותזכרי תמיד "המסע עדיין לא תם".
איתיאל, חברים מקשיבים