איך בוחרים זיווג?

שלום נשמה יקרה!
קראתי את המכתב שלך ויצאתי נפעמת. בצורה ישירה ובוטחת הצלחת לשרטט את הבעיה שמולה את מתמודדת בגילוי לב אמיץ. תודה לך על ששיתפת .
השאיפות שלך, במיוחד לאור החזרה בתשובה, מדהימות אותי! אני לא יכולה לתאר לך את ההתרגשות והרושם שהותיר בי מכתבך.
דבר ראשון שמאוד חשוב לי להדגיש- את לא לבד! בשום פנים ואופן! יש לך את הקב"ה מסביבך תמיד ובכל החלטה. יש לך משפחה וחברים שגם אם הם לא מבינים את המקום התורני והרוחני שבו את עומדת, הם כן התלבטו בדילמות החיים (ואין לזלזל בתובנות שרכשו) ובוודאי ישמחו לתמוך בך. יש מסגרות שאפשר לפנות אליהם כגון 'ראש יהודי' שבהן נמצאות בעלות תשובה המתמודדות עם אותן בעיות בדיוק כמו שלך, ואחרונים חביבים יש לך אותנו, את חברים מקשיבים  ואני מדברת בשמי ובשם כל מי שפועל באתר, נשמח לסייע לך בכל שאלה ובעיה, בהתכתבות במייל, דרך האתר, ואפשר גם טלפונית- איפה שרק נוכל, נשמח להיות שם בשבילך!
אני רואה בך עקשנות נפלאה ללכת בדרך שלך ולכן ברור לי שתשובה אמיתית שתספק אותך מבפנים, יכולה להגיע רק ממך. ולכן אני אנסה בחיל, רעדה וזהירות להוסיף לך עוד כיווני מחשבה בתקווה שדרכם תוכלי את בעצמך, למצוא את התשובה לשאלותייך.
את כותבת שאת מפסיקה קשרים לאחר פגישה ראשונה כי את לא רואה בבחור את מה שאת מחפשת. כדי למנוע לשניכם בזבוז זמן ועוגמת נפש, כדאי לך לדבר עם האנשים שמשדכים ביניכם עוד לפני הפגישה. במידה ואת מדברת עם הבחור, לדלות ממנו כבר בשיחת הטלפון, את המידע החיוני כל כך הזה. עלייך לנסות לנסח ברגישות ועדינות את השאלות שהתשובות אליהן הן הקריטיות ביותר בעינייך ובאמצעות התשובות שקיבלת לסנן את הבחורים שאינם מתאימים לך עוד לפני שאתם שניכם טורחים ומפתחים ציפיות לקראת פגישה.
כמו כן- היכן את מכירה את הבחורים הלאה? מי האנשים שמכירים ביניכם? האם הם מודעים לתכונות והערכים אותם את מחפשת בבן הזוג שלך? פעם אמר לי המורה שלי למתמטיקה שהבחין שבמקום להתעסק במשוואות ונעלמים, אני עסוקה 'בלסמס' לחברים שלי הודעות מתחת לשולחן, משפט שאני לא אשכח, "תתמקדי בללמוד את החומר. תתאמצי. תגיעי לאוניברסיטה. שם נמצאים הבחורים השווים באמת, שהתאמצו בשיעורי המתמטיקה בדיוק כמוך". בחוכמה הוא הציע לי להתמקד בלימודים שלי ובבניה העצמית שלי, להתאמץ להגיע למקומות גבוהים, כי כשמגיעים לפסגות האלה, שם יש 'מטפסי הרים'! בדיוק כמוך. יש במקומות האלה אנשים שרכשו יכולות להתמודד עם דברים וכישורי חיים, שכבר הוכיחו את עצמם כמועילים ב'טיפוס' במשעולי החיים, ויכולים להוות לך משענת יציבה לחיים מלאים ברוחניות, זוגיות ומשפחה טובים, ושמחה כמו שאת דורשת (ובצדק) לעצמך.
את בת 19 אבל נשמעת לי חכמה ביותר. קחי את המתנה של ההמתנה. תשכללי את עצמך ואת אישיותך ותנסי לטפס עוד שלבים כדי להגיע לשלב של נישואין והקמת משפחה מתוך בסיס כמה שיותר מוצק ולא מתוך ניסיון למלא את חלל הלבד שיש לך. את לא יכולה לבחור להתחתן עם מישהו תוך מילוי צורך מסוים (אצלך, הבדידות) כי כבר אמרו חכמים "בטל דבר- בטלה אהבה". ברגע שתפסיקי להיות בודדה יעלו כל שאר הבעיות בבן הזוג שנמנעת עד כה מלהתעסק איתם, והאהבה הגדולה ביניכם תתחיל לדהות.
אין לך מושג כמה אני מבינה את המקום שלך שכבר רוצה לצאת החוצה ולהקים בית משלך המושתת על כל הדברים הנפלאים שנחשפו לפנייך במהלך השנתיים האחרונות. אבל זה לא נכון שהמקום שממנו את מגיעה להקמת בית יהיה מקום של 'בריחה' מההתמודדויות בחיים שלך. אל חיי נישואין צריך להגיע מתוך מקום בו היסודות כבר חזקים ומוצקים. עם מבנה אישיותי רב קומות. אחרי שהקונסטרוקציה מוכנה את ובן זוגך תוכלו להמשיך לעצב כאוות נפשכם וליצוק אל הבניין את כל הדברים שנכונים לכם. אולם את ההחלטה להתחתן יש לעשות אחרי שאת מכירה כבר את בן הזוג שלך וברור לך שאיתו, על צדדיו היפים פחות, היפים יותר, והמעצבנים ממש, את רוצה לחיות חיים משותפים ולגדל את ילדייך! נישואים זה לכל החיים! להקמת בית, לשותפות לכל החיים את צריכה בן זוג חזק. יציב. מכונן. אחד שיצליח לעזור לך לצאת מנקודות החולשה שלך, שעולמו יהווה תוספת רוחנית משמעותית לחייך. אחד שלא תאבדי בו עניין כעבור כמה שנים.
וכמו שאת רוצה שהוא יגיע כזה גם את צריכה להגיע אל ההחלטה מתוך מנקודה של חוזק ולא של שפל וחולשה.
לא לצאת מתוך תחושה שאת לא רוצה להיות לבד, אלא מתוך הבנה שאת רוצה להיות ביחד, איתו!
לגבי הבחור שאותו הזכרת, אני משערת שבשלב זה של הקשר (לפי מה שהבנתי, אתם אחרי פגישות בודדות בלבד) עדיין לא נרקמו בניכם רגשות של אהבה ולכן ההתייחסות שלי היא ברמה השיכלית בלבד.
לא ברור לי אם דרך חייו היא לא תורנית כלל והוא לא מתנגד שדרכך תהיה הפוכה משלו, או שהוא כן נמצא בתהליך של תשובה ואת מרגישה שהוא לא נמצא במקום זהה לשלך. לכל אחת מהן ההתייחסות היא שונה: אם הוא בכלל לא חולק את אותה דרך חיים או ראיית הדרך בה צריך לחיות את החיים מתוך נכונות גם לקיים אותה (לא מספיקות הבטחות תיאורטיות) את צריכה לחשוב היטב האם נכון לך להמשיך ולהפגש. שמירה על זוגיות והתווית דרך חיי הנישואין היא דבר מורכב כל כך גם בלי שנוסיף לה מכשולים של פערים כל כך גדולים.
אבל, יכול להיות שהוא לא במקום זהה לשלך, ולא רק על פי מקומו הנוכחי יש לשפוט אותו, אלא גם לפי המקום בו הוא רוצה להיות! אם הבחור אכן מביע נכונות לעבור את כל התהליכים של החזרה בתשובה, לא בשבילך או בשביל הקשר, אלא בשביל עצמו לגמרי, אז יש מקום לנסות ולהיפגש שוב, לראות האם נרקמת בין שניכם אהבה, האם אתם מצליחים לדבר באותה השפה ולשדר על אותם גלים, האם הוא מצליח להבין את העולם שלך ואת את שלו, תנסו לדבר בצורה ספונטנית וקלילה (לא לראיין אחד את השני) על איך אתם רואים את שולחן השבת שלכם, באיזה סוג חינוך אתם דוגלים, מה השאיפות שלכם בחיים וכו'. אם הבחור רציני, חושב, עם מידות טובות, כמו שציינת והוא רוצה מאוד להגיע למקומות זהים לשלך, ואת רואה שיש בו גם את היכולת להגשים את החלומות האלה ויחד איתך להגיע לשם, תהיה לך זכות גדולה להיות עם בעל כזה! הרי את יודעת ועל בשרך, איזה כוח רצון אדיר ואיזה חישול עוצמות יש לחוזר בתשובה, או לאדם שהתמודד מול תהליך כל כך דורש- אדם שעמד בניסיונות האלה, שלא נכנע לזרם, שהתאמץ, שנאבק, שהצליח להגשים יעדים רחוקים מבלי להתייאש- בדיוק כמוך, הוא אדם שתרצי שיהיה לידך במהלך כל המסע הזה שנקרא- חיים!
אני מאחלת לך רק טוב, שמחה והרבה מאוד בטחון בכל אשר תחליטי לעשות!
אשמח לשמוע ממך מה החלטת ואיך הולך לשניכם.
אני מאוד מקווה שהצלחתי ולו במעט לעורר בך מחשבות טובות וחדשות- אני בטוחה שעם הכוח רצון המדהים שהפגנת עד עכשיו תוכלי להגיע להחלטה הנכונה והטובה ביותר בשביל שניכם!
שנה טובה ומתוקה!
אביגיל
avigailbar@gmail.com