איך להסביר לחילוני על טעמי מצוות?

שלום וברכה!
לפני שאתייחס ספיצפית לשאלה אני רוצה לומר משהו כללי.
במהלך חיינו אנחנו נפגשים פעמים רבות עם יהודים שלא זכו עדיין לשמור תורה ומצוות. בין היתר, הם שואלים אותנו שאלות למה אנחנו עושים כל מיני דברים. למה לאכול כשר, למה לשמור שבת, למה להקפיד בענייני צניעות, למה אסור להשתמש בסקוץ' רגיל בשבת, מה ההיגיון בפרה אדומה, ועוד הרבה שאלות.
השאלות האלו הן שאלות שנובעות ביסודן ממקום מאוד עמוק ואמיתי בנפש. נשמה גדולה לא מסתפקת בעשיית מעשים 'מצוות אנשים מלומדה', אלא מבקשת להתחבר ולהזדהות עם הדברים שהיא עושה.
אפשרות אחת שיש לנו היא להסביר לגבי כל מצוה ומצוה וכל פרט ופרט מה הטעם בו. כשבוחרים באפשרות זו, הכי טוב זה לא להתייחס לכל הפרטים כעל אוסף פרטים מנותקים שלכל אחד טעם בפני עצמו, אלא לגלות את החיבור בין הפרטים, את הנשמה והרעיון העומד מאחורי הכל.
אבל אני חושב שאם נסתפק בדרך הזו אנחנו מפספסים משהו חשוב.
התורה ניתנה לנו מאת בורא העולם, אבינו שבשמים שברא אותנו ואת כל העולם, על כל תכולתו – ממעמקי האטום, דרך מעמקי הנפש האנושית ועד אינסופיות הגלקסיות.
ובורא העולם ברוב אהבתו אותנו נתן לנו תורה, צו והדרכה אלוקיים, שהם הדבר הכי טוב עבורינו. עבור הנפש של כל אחד ועבור העם כולו.
אם נעשה רק דברים שאנחנו מבינים את הטעם שלהם, פספסנו את הכל.
פספסנו את כל ה[אמון] בקדוש ברוך הוא.
פספסנו את גילוי קשר החיים הנצחי עם ריבונו של עולם, שמתגלה אלינו באהבתו אותנו בצורה מיוחדת במאה השנים האחרונות, כשעם ישראל חוזר לארצו אחרי אלפיים שנה.
האמת היא שהייתי יכול לומר שכמו שיש לכל אדם אמון ברופא, והוא לא ידרוש ממנו להסביר לו למה כל תרופה היא באמת זאת שטובה עבורו, כך גם כאן לא שייך שנתלה את קיום המצוות בהבנה של כל פרט.
לא התחלתי במשל הזה כי הוא די חיור לעניין המצוות. רופא הוא בשר ודם כמונו, אין לנו איתו קשר של אהבת חיים, ואף על פי כן אנחנו סומכים עליו.
[במאמר מוסגר]: מהיכן נובע האמון בריבונו של עולם? זו שאלה בפני עצמה שראוי להרחיב בה רבות. אני מצרף כאן שני קישורים לדוגמא שאמנם אינם עוסקים ישירות בשאלה הזו אבל אפשר למצוא בהם כיווני מחשבה:
איך לאהוב את ה'? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=53757
על הנצרות ועל זרמים ביהדות: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=42638
מנין שהגאולה לא תקרוס? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=41064

לסיכום, כאמור, אנחנו אוכלים כשר ומקיימים כל מצוה כי כך ה' ציוה אותנו, וגם אם זה לא היה ציווי אלא רק רשות אנחנו יודעים שזה הדבר הטוב ביותר עבורנו, מעצם העובדה שמי שהדריך אותנו לעשות כך הוא בורא העולם שאוהב אותנו. [להבנת עצם עניין הכשרות], אכתוב מה שאני מבין בעניין למרות שברור שזה טיפה מן הים, במקרה הטוב… הנחת היסוד היא שיש קשר בין גוף לנפש. קשר זה בא לידי ביטוי בהרבה מקומות, למשל שאדם אופטימי ושמח קל לו יותר להחלים ממחלות, או ששתיית יין מביאה לשמחה. כשם שיש רעל גופני, כך יש גם רעל לנפש – כתוב בספרים שיהודי שאוכל מאכלות אסורות יוצר בכך מחיצה בינו לבין הנשמה, ונפשו נעשית אטומה יותר לעניינים שבקדושה.
זהו בקיצור, ובשל העומס אני נאלץ לקצר כאן
רק טוב
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il