יש לי בעיה חמורה מאוד, שניסתי המון פעמים להפטר ממנה, אבל אני פשוט לא מצליחה, ואני מקווה שאתם תעזרו לי.
אני משקרת, משקרת המון!!!
שקרים גדולים, קטנים מכל סוגי השקר למינהו.
ולכולם! לידידם, לחברות, להורים שלי, ובעיקר- לעצמי…
אני מנסה להפחיד את עצמי כל פעם, ולומר בלב שכתוב "לא תשקר" אבל יוצא שאני עושה את זה בלי לחשוב! בלי להניד עפעף!
זה כל כך פשוט לומר משהו שלא היה, אבל זה כל כך קשה לצאת מזה-
השקר, שהיה ממש קטן, מזערי ממש, הפך לעצום, כל פעם אני מוסיפה עוד שיקרון מהצד, וזה גדל וגדל, ואני מפחדת להודות, אז אני ממשיכה עם השקר המאוס הזה.
אני לא יודעת איך להגמל מההרגל ומהעברה המגונים האלה. בבקשה תעזרו לי, נמאס לי לעבוד על העולם…
תודה מראש.
שלום רב לך!
כל הכבוד על הכרת האמת שיש בעיה , וצריך לטפל בה, וכבר עשית צעד ראשון בתשובה, הכרת החטא. וזה לא דבר קטן , שכן אדם אינו רוצה לראות מומי עצמו. וודאי מתבייש לבקש עזרה איך לתקן עצמו.
לגבי הטיפול בבעיה שאדם התרגל לדבר מסוים, אי אפשר בבת אחת להתנתק ממנו, ולהגיד ממחר אני לא משקרת. ולכן הדרך לקבוע משהו קטן. כגון בין שמונה לשמונה וחצי בבוקר, אני אחשוב על כל מילה שאני מוציאה. או בבית ששם אני פחות פוחדת מעמד שלי בחברה, בין שמונה לשמונה וחצי אני לא אשקר. ולא אגיד שום דבר לא נכון. ובעזרת השם אחרי שבוע שאעמוד בזה – ואני יכולה לעמוד בזה! אקנה לי משהו קטן שאני אוהבת. אחרי חודש להוסיף עוד, וכך בהדרגה. אפשר גם להעזר בסובבים, כגון לבקש מההורים שאם רואים שאני לא משקרת שיחמיאו לי על כך. ואת מסוגלת לא לשקר, זה ברור. אבל העיקר – המחמאה( אם קרה פספוס , שקרה שהיה שקר, אין צורך להעיר, כשרואים נסיונות שיפור. ואם זה בתוך מה שקצבת לך תגידי לעצמך בסדר שקרתי, אני לא ממשיכה) העיקר בדרך החיובית, לעודד את אמירת האמת. ובעזרת השם תצליחי.
בהצלחה רבה
אברהם.