איך להרגיש סיפוק ומיצוי בהדרכה?

שלום וברכה!
לפני שאדבר על העניינים הפרקטיים של "מיצוי בהדרכה", ברצוני להסביר קודם כל, "מהו מדריך?"
בעל ה"חתם סופר", בהקדמתו לספרו, שואל שאלה יפה: מדוע מכל הצדיקים שהיו בעולם , רק על אברהם אומר הקב"ה "אברהם אוהבי" (חלק מפסוק בישעיהו מ"א), מדוע דווקא אברהם נקרא אוהבו של הקב"ה, הרי לפני אברהם היה את חנוך, אשר מרוב דבקותו בקב"ה נהפך למלאך, מדוע הוא לא נקרא "אוהב הקב"ה"?
עונה ה"חתם סופר" תשובה מדהימה: אברהם אבינו נקרא אוהב הקב"ה, בגלל שהיה מדריך, בגלל שהיה מחנך, "והיא שעמדה לו יותר מכל מעשה הטוב וזכות הנפש אשר היתה לו לעצמו".
מלאכים כדוגמת חנוך, אומר ה"חתם סופר", יש לקב"ה הרבה, "וכי מה יתן ומה יוסיף האדם אם יוסיף מלאך אחד על אלפי רבבות מלאכי מעלה".
הקב"ה לא מחפש מלאכים, הוא מחפש אנשים, אנשים שאכפת להם, אנשים שלא רק רוצים את טובתם, אלא את טובת הזולת, ואת התקדמותו.
הקב"ה – רוצה מדריכים!
"והאוחז במידה זו מראה אהבתו אל ה' ביתר שאת וביתר עוז, כי מדרך אוהב את המלך להתאמץ ולהשתדל בכל האפשר להכניס בני אדם תחת עול מלכותו"
אדם כזה, מדריך כזה – ראוי להקרא, "אוהבו של הקב"ה".
לאחר כל זאת אנו שואלים "איך עושים את זה?", "איך מרגישים ממוצה?" , התשובה היא אחת – משקיעים את כל כולנו. יש לנו אפשרות לשנות אנשים, לקדם אנשים, להשפיע, מה יכול להיות יותר מזה?
כל מי שנכנס להדרכה יודע שיש שני סוגי מדריכים:
האחד הוא המדריך המחפף, מדריך שאף פעם לא יחשוב על הפעולה לפני, וכשהוא מגיע לתפילת מנחה, לאחר שהוא אומר 20 פעם "שששש!" לחניכים, הוא שואל את המדריך שלידו "אין לי פעולה, יש לך רעיון?" והמדריך שלידו (שוב לאחר "שששש" ארוך במיוחד) אומר לו "לא יודע… תעשה "ערב שוקולד", "ערב בלונים", אתה יודע…).
השני הוא המדריך שמשקיע, וחושב על כל פעולה, וחושב על כל חניך, ומשקיע בכל פעולה, ומשקיע בכל חניך – מובטח שמדריך זה ירגיש מיצוי בהדרכה, וכשהוא יצא מההדרכה הוא יגיד "עשיתי משהו".
כמובן, קשה מאוד להשקיע כל הזמן, אבל חשוב להשתדל כמה שאפשר.
נראה לי שחשוב מאוד בראש ובראשונה לחשוב מהם 5 הדברים המרכזים שאותם חשוב לו להעביר לחניכים, איזה "מוטו" אנו רוצה לטפטף להם, (צניעות, ערכים, גבורת הרוח, להיות אנשי אמת ועוד רבים). לאחר מכן לחשוב איך מורידים את העניין למערכי פעולות, כשכל פעולה תשתלב במערך הכללי.
וכך במקום שוב לעשות "ערב שוקולד", אפשר לאט לאט להחדיר לחניכים את המסרים שרצינו, ולהרגיש שאנו עוזרים ומתקדמים, וזוכים להקרא "אוהביו של הקב"ה"!
בהצלחה.
מתי, חברים מקשיבים