איך לקרב את הגאולה?

אורי שלום!
איזו שאלה נפלאה שאלת! זו שאלה כל כך מהותית ועקרונית ליהודי בחייו, שאלה שגם מראה על רצון גדול שלך להתקדם בנושא הגאולה ולעשות משהו למען הבאתה, יישר כוח!
אז קודם כל – אכן, שאיפתנו העיקרית היא להביא את הגאולה. זהו הדבר החשוב ביותר עלי אדמות, וזה מה שצריך להיות לנו כל הזמן בראש – גאולה, גאולה, וגאולה.
הגאולה פירושה שלמות, שלמות שלנו ושלמות של העולם כולו.
על ידי הגאולה תהיה דבקות מוחלטת שלנו בה', עד כדי כך שכלל לא נרצה לחטוא (יתבטל היצה"ר) ומשום כך לא נצטרך גם ייסורים, והכל יהיה טוב ונפלא.
השאיפה לגאולה היא בעצם שאיפה לעולם מושלם, עולם שכולו אלוקות, עולם שכולו טוב.

גם אם נגיד ששאיפתנו צריכה להיות לדברים אחרים, הרי שהם כולם נכללים בשאיפה לגאולה. השאיפה לכך שכולם יחזרו בתשובה, למשל, היא בעצם שאיפה לגאולה, כי מהי גאולה אם לא שכל עם ישראל יחזרו לה'? גם השאיפה לתיקון המידות נכללת בשאיפה לגאולה, כי תיקון כל מידה הוא בעצם חזרה בתשובה, ותיקון כל המידות הוא שוב – חזרה אל ה', גאולה. וגם אם נאמר, למשל, ששאיפתנו היתה להביא לכך שיהיה שלום כלל עולמי, הרי שגם זו היא שאיפה לגאולה, שכן איך יהיה שלום (אמיתי אמיתי, גם בין המדינות וגם בין בני האדם), אם בני האדם לא יהיו מתוקנים במידותיהם? וכך שוב חוזרים לעניין התשובה ולעניין הגאולה…
אז… איך בעצם מגיעים לגאולה? איך עושים את זה?
תשובה: תורה ומעשים טובים.
נו, אבל כבר עשו ועושים את זה, וזה לא ממש שינה משהו…
זה שינה בגדול!
ראה מה אומר הרבי מליובאוויטש זצ"ל: "[דורנו דומה ל'ננס היושב על גבי ענק'. גם אם איננו בדרגה הראוייה לגאולה, הרי שבזכות כל הדורות שלפנינו ודאי נזכה לה מיד]". הרבי מסביר, שאכן דורנו הוא ננס וקטן יחסית לכל הדורות הקודמים, אך מכיוון שהם כבר פעלו רבות למען הגאולה, הם כבר בנו את רוב הבנין, וכל שנותר לנו לעשות הוא רק "לצחצח את הכפתורים", להשלים את האבן האחרונה בבניין, והגאולה תגיע!
ואינני יודעת מהם החשבונות של הקב"ה, אך כנראה שהרבה תיקונים היו צריכים להיעשות בעולם, ועכשיו, אומר הרבי: ["לאחרי כל הגזרות והשמדות, רחמנא ליצלן, שסבלו בני-ישראל… ובפרט גזרת השואה בדור האחרון, בוודאי נעשה הצירוף והזיכוך בשלמות… ובלשון חז"ל, שהקב"ה אומר לישראל: 'בניי, אל תתייראו… הגיע זמן גאולתכם']"
זהו, כבר נעשו כל התיקונים, ורק עוד קצת, עוד מעט ש[אנחנו] נעשה… והגאולה תגיע!
כי זה לא שהדורות הקודמים לא הצליחו ולא עשו כלום, הם עשו הרבה מאד, אלא שצריך קצת יותר, וזהו התפקיד שלנו.
אז שוב, מה בעצם צריך לעשות?
קודם כל, צריך לדעת שכל מעשה טוב שאנו עושים מתווסף לבניין הזה ששמו גאולה ומקרב אותה מאד מאד.
צריך לשמוח בכל מצווה שעושים, להרגיש כאילו הרווחנו עכשיו מליון דולר, כי… קירבנו את הגאולה!
קירבנו את שלימות העולם!
איזה דבר גדול הוא זה, שאדם פשוט,
אני, אתה,
לא איזה צדיק הדור או משהו כזה,
סתם מישהו רגיל,
יכול לזכות לדבר הכביר והעצום הזה,
לקירוב הגאולה!
איזה כיף!
וזה לא שצריך לעשות בשביל זה מי יודע מה,
פשוט… בזה שחייכת למישהו הבוקר,
בכך שאמרת ברכה בכוונה,
בכך ששמרת שבת,
קירבת את הגאולה!
כי מהי בעצם גאולה?
שהעולם יהיה אלוקי, טוב ומושלם.
אז אם עשית מעשה שמגביר את גילוי האלקות בעולם, שמגלה כבוד שמים, מעשה שהוא נכון וטוב, שהופך את העולם למקום שטוב יותר לחיות בו, אז בעצם… כבר הבאת בחינה מסוימת של גאולה לעולם!
איזה דבר נפלא!
דבר שאדם קטן…
יכול לעשות אותו!

ובד בבד עם השמחה במצוות שאנחנו כבר עושים, צריך להמשיך ולעשות עוד.
וצריך לא רק לומר, אלא לעשות, בפועל.
וכאן מגיעים לבעיה…
זה קצת קשה לעשות….
והרי… אנחנו טועים, ונכשלים, ונופלים כל כך הרבה פעמים, אז איך… איך נעשה את כל שנדרש מאיתנו למען הגאולה? איך נגיע לעשייה גדולה ועצומה כזו?
תשובה: מהמעשים הקטנים.
ראה מה אומר הרבי: ["הרמב"ם פוסק להלכה, כי מעשה טוב אחד של יהודי אחד יכול להכריע את כל העולם לכף זכות. אם כך, 'המפתח' לגאולה, נמצא ביד כל אחד"].
מעשה טוב אחד כבר יכול להכריע את הכף!
כן, בטח, אל תספרי לי שטויות, זה לא עובד. אם זה היה עובד, המשיח כבר היה כאן!
לא נכון, זה עובד!
הקב"ה לוקח כל מצווה שאתה עושה ובונה ממנה עוד אבן לביהמ"ק. הוא לוקח כל מעשה טוב שלך, ויהא קטן ככל שיהיה, ומקדם אותנו דרכו לקראת הגאולה השלימה. הקב"ה, שאוהב אותנו מאד מאד מאד, שכבר כל כך רוצה לגאול אותנו, מעריך כל מעשה וכל מצווה! כל שיר השירים נכתב כדי להראות לנו את ההערכה העצומה הזאת! ראה מה אומר הקב"ה (הדוד) לרעייתו (לך, אורי, במקרה הזה): "הראיני את מראייך השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה" – תעשה מצוות, תתפלל, כי אני פשוט… אוהב את זה! וכך המשיח יבוא!]

אורי, קבל על עצמך משהו קטן, משהו פצפון ממש, שבטוח תוכל לעמוד בו,
תעשה אותו,
ותכוון לקרב בכך את ביאת המשיח.
(אי אפשר להתחיל ממשהו גדול, כי אז נופלים ומתייאשים. תמיד מתחילים ממשהו קטן, אוחזים בו חזק חזק, ורק אז מתקדמים הלאה. ה' אוהב את זה מאד, מכיוון שהוא מכיר בכוחות וביכולות שלנו ולא מצפה מאיתנו לקום מחר צדיקים גמורים. מה שהוא כן מצפה, זה שנעשה את מה שביכולתנו כן לעשות, ובזה הוא שמח מאד. זה כמו אמא שמגלה שבנה בן הארבע החליט לשטוף עבורה כלים. איזו חמימות עוברת בליבה למראה הבן המתוק הזה שרצה כל כך לשמח את אמא. אז אפילו אם הוא שבר איזו כוס ואפילו אם הכלים לא יצאו הכי נקיים, היא בכל זאת כל כך שמחה, כי העיקר הוא שהבן שלה הראה לה שהוא אוהב אותה ושאכפת לו ממנה, כי בעצם… זה מה שחשוב. כך גם במעשה הקטן שאתה עושה, אתה מראה לקב"ה שאכפת לך ממנו, ואיזו שמחה שזה עושה לו… שמחה עצומה!)
אז תשמח מאד במעשה הקטן הזה שאיתו תתחיל, ובעז"ה מצווה תגרור מצווה, ויום יבוא, וכשתסתכל אחורה תראה שמהמעשה הקטן הזה שעשית הלכת כבר דרך ארוכה מאד, התקדמת לאין ערוך…
ובעז"ה כשיבוא משיח,
תראה כמה בנית עבורו…
ותשמח!

בקשר לשאלה מה על הכלל לעשות על מנת להביא את המשיח, צריך לזכור שכל כלל בנוי מפרטים, ובמקרה שלנו כלל ישראל בנוי מכל אחד ואחד מאיתנו. אם כן, התשובה לתיקון הכלל היא תיקון הפרט, התיקון האישי שלנו.
עם זאת, ישנם מעשים שרק הנהגת המדינה, כשליחת כל העם, יכולה לעשות, וזהו, נראה לי, מה שנקרה "תפקיד הכלל". אפשר להכניס בקטגוריה הזו למשל את הנושאים של גאולת הארץ מידי האויבים, השלטת סדר בארץ על ידי חוקי ה' (מה שנקרא משטרה) ועוד ועוד. אלו כל המעשים שצריך עבורם כוח של יותר מאדם יחיד, ויהי רצון שנזכה גם לזה [בצורה טובה ושלימה].

לסיום, חשוב לזכור שעניין הגאולה הוא עניין גדול מאד, שצריך ללמוד הרבה על מנת להרגיש אותו, על מנת לדעת איך ומה צריך לעשות עבורו. התשובה שלי כאן היא ממש נגיעה על קצה המזלג, וכדאי ללמוד עוד ולהעמיק בנושא.

כל טוב ובהצלחה רבה,
תמר, חברים מקשיבים.