שלום!
קראתי את תשובתכם בענין ציפיה לישועה (http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=24562) , אך נותרו לי מס' שאלות. מה יעשה אדם שרוצה לצפות לישועה? מה הוא ע-ו-ש-ה ? האם הוא יושב בכניסה לכותל ומחכה שם למשיח? האם עולה למגדל שמירה עם משקפת וצופה לראות אם המשיח בא?
תודה רבה!!
שלום לך,
אכן, שאלתך נכונה. הגמרא (במסכת שבת ל"א ע"א) אומרת שכאשר עולה אדם למרום הוא נשאל מספר שאלות "כבדות": נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? ועוד שאלות כאלה. שאלות אלו מלחיצות את האדם החי בעולם שהרי מועטים הם שיכולים לענות בגו זקוף – כך שלא יתפסו אותם בשקר (ואיני נכנס כרגע לדיון על מהותם של שאלות אלו). מכל מקום הגמרא ממשיכה ומפרטת שאלה נוספת – צפית לישועה? ולכאורה משאלה זו אין מה לפחד, הרי אין אדם בעולם שלא מצפה לכך שיהיה לו טוב, שקט וכו'.
ברור על כן שכפי שכתבת הציפיה לישועה אינה מסתכמת ברצון בלבד.
אלא שצריך להבין קצת מהי הישועה.
בתפילת עלינו לשבח אנחנו מפרטים קצת את האידיאל אליו העולם מתקדם, ובקיצור "לתקן עולם במלכות שדי"! מטרתינו בעולם היא לקדש שם שמים. להראות איך מלכות ה' מתגלה בעולם, ברובד של אדם פרטי שמתנהג כפי שרבש"ע מצפה ממנו ומתעלה ומתקדש, וכן ברובד של אומה המתנהגת על פי רצון ה' ומראה כיצד ניתן לחיות בעולם הזה חיים של קדושה ומוסר אמיתי. וזוהי הישועה! הישועה היא תהליך ארוך של הזדככות העולם. כל אדם שרואה את המהלך ומצפה לו מחוייב לחשוב איך הוא מקדם את התהליך הארוך, המורכב והנפלא הזה.
יש מי שיתקן את העולם ע"י לימוד תורה, יש מי שיתקנו ע"י שירות צבאי ויש מי שיתקנו ע"י ייצור ותיקון נעלים.
נמצינו למדים שהכל הולך אחרי הכוונה. אדם שמשתדל לקדם את העולם, בנוסף לתחושה שאנו לא חיים בעולם המושלם והסופי אלא בדרך, וכן חי בידיעה שלשלמות האמיתית צריך משיח, ומאמין שיתכן שיגיע בכל רגע אזי הוא המצפה לישועה ויוכל לענות אחרי ה"מאה ועשרים" שלו – כן! אני ציפיתי לישועה.
נקודה נוספת שחשוב לי להבהיר. בגמרא לא כתוב 'ציפית לישועה' אלא צפית – ללא יו"ד. בעצם מה שכתוב זה מילה מלשון צפייה – כלומר הסתכלות. ורמז יש כאן. אדם שעולה לשמים ישאלו אותו האם כשהישועה התחילה לפעום את פעמיה צפית בכך, היכרת בכך שזו היתה ישועה או כל הזמן ישבת וקיטרת על המצב הקשה?!
למשל, זכינו היום ויש לנו מדינה, צבא, ממשלה, כלכלה, כמעט חצי מעם ישראל בארץ, ועוד דברים טובים המבשרים בהחלט על הגאולה והישועה ("אין לך קץ מגולה מזה שארץ ישראל נותנת פרותיה בעין יפה, שנאמר "ועתה ענפיכם ישראל תשאו ופריכם תתנו לעמי ישראל כי קרבו אליו" – סנהדרין צ"ח ע"א). והנה גם במצב שלנו, שללא ספק טוב בהרבה מכל 2000 שנות הגלות, יש אנשים שאומרים "זו גאולה?" והרי יש פיגועים! וגם על זה האדם נשאל – האם התבוננת בצורה רחבה וראית את יד ה', ראית שהתחילה הגאולה – או התעלמת מהתהליך ומההתבוננות הסוקרת דורות והעדפת להתמקד רק בקשיים הזמניים.
שנזכה בעזרת ה' בקרוב לגאולה השלמה, ונזכה להיות בכלל המצפים לישועה.
שמואל, חברים מקשיבים