איך משתמחים?

: מספרים על חסיד אחד שהגיע אל הרבי שלו ופניו נפולות. בקול מיוסר התלונן על קשיי פרנסה. "יש עצה!" אמר לו הרבי, "תהיה שרוי בשמחה ומובטח לך שבזכותה ייפתרו כל בעיות הפרנסה". "אבל רבי" זעק החסיד "איך אפשר להיות שרוי בשמחה כשרעבים ללחם?". "נו", הפטיר הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?".
הסיפור הקטן הזה מגלה לנו דבר מדהים. בניגוד לְמַה שאנשים רגילים לחשוב כאילו הרגשות שליליות ומצב רוח קודר הם גזירה משמים, וחוץ מלהתבאס ולהתבוסס ברחמים עצמיים אין מה לעשות, האמת היא שזה לגמרי בידיים שלנו. איך אני יודע? התורה לימדה אותנו את זה. מילא אם היא הייתה מצווה אותנו רק מה לעשות, אבל מבלי למצמץ היא מְצַווה אותנו על ימין ועל שמאל אפילו מה להרגיש – "ושמחת בחגך", "ואהבתם את הגר", "ויראת מאלוקיך". 'אבל רגע אחד', שואל הבן אדם, 'וְמַה אם אני לא שמח, לא אוהב ולא ירא?! איך אפשר לצוות עלי להרגיש משהו שאני לא מרגיש?'.
התשובה היא שגם ההרגשות בהישג ידינו. ניתֵן כמה תובנות ועצות איך לעשות את זה.
א. כלל יסודי בנפש: כל הרגשה היא תולדה של מחשבה. צורת ההתבוננות שלנו על דברים היא זו שקובעת מה נרגיש. והיא בוודאי תלויה בנו. הסתכלות חיובית, התמקדות בטוב, ראיית חצי הכוס המליאה – מעוררות אצלנו תחושות חיוביות, אופטימיות, שמחה, מוטיבציה. ולהפך – להפך. על כל מצב בחיים הרי אפשר להסתכל בצורה חיובית ושלילית. דוגמא קטנה: נולד לך ילד ראשון. האם תעריך את הזכות העצומה שהופקדה בידך נשמה, שהפכת לאבא, שהמשפחה מתרחב, או שישר תחשוב: 'אוי, מעכשיו אצטרך לקום אליו בלילה, מחלות, חיסונים, אסיפות הורים, הוצאות כספיות…' – הבחירה בידיים שלך.
ב. מחקר מגלה שילדים מחייכים בממוצע 300 פעם ביום ומבוגרים רק 15. הסיבה המרכזית להבדל היא הדאגות. מדהים לראות לפעמים בן אדם ששוקל חמישים קילו אבל סוחב איתו על הגב חמישים טון של דאגות. נסה לקחת פסק זמן מכל המחשבות על העתיד. התמקד בהווה, תשמח בו ותחווה אותו, אל תשכח להשאיר משהו גם לקב"ה.
ג. עשה דברים שמשמחים אותך. התקשר או לך לבקר מישהו שכיף לך איתו, תאכל משהו שאתה אוהב, צא לטיול בחיק הטבע, האזן למוסיקה, פעילות גופנית, ספר שאתה אוהב. הכלל ש'אחרי המעשים נמשכים הלבבות' עובד גם כאן.
ד. תן לזמן לעשות את שלו. מצב הרוח הוא כמו מזג האוויר. כל יום משהו אחר. לפעמים גם מבלי לעשות כלום הזמן שעובר (לפעמים זה לוקח יום יומיים, לפעמים אפילו כמה שעות) מעביר אותנו אוטומטית למצב אחר.
ה. לא תאמין, אבל אפילו סתם כך לחייך מבחוץ, גם כשזה מאולץ, משפיע על ההרגשה בפנים (יש לזה אפילו הסבר רפואי – תנועת השרירים מגבירה את זרימת הדם דם ומביאה לעליית טמפרטורה במוח ומשתחררים חומרים שגורמים לתחושת שמחה).
ו. וטיפ קטן לסיום – צא רגע מעצמך, ונסה לחשוב איך אתה יכול (כן, במצבך העגום) דווקא לְשַמֵחַ אחרים. לעזור, לתרום, לעודד. תגלה פתאום איך יש אור חוזר שמקרין אליך והופך אותך לשמח.
בהצלחה
יוני
yoni@makshivim.org.il
פורסם בעלון 'עולם קטן'