איך מתמודדים עם לחץ חברתי כי לא בא לי להראות 'הזויה'?

צודקת לחלוטין והאמת, אם יש דבר שיכול להיות קשה באמת זה לחץ חברתי.

לא סתם אחד המשפטים המפורסמים בפסיכולוגיה אומר:

'האדם הוא לא מה שהוא חושב שהוא והוא לא מה שאחרים חושבים שהוא. האדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא'.

כלומר מאוד מאוד חשוב לנו לדעת איך אנחנו נראים בעיני הסביבה שלנו ולכן גם התחושות וההתלבטויות שלך מוצדקות וטבעיות לחלוטין

אבל מצד שני, לפעמים הקושי הוא בדיוק ההבדל בין הדברים הטובים של החיים לדברים הפחות נחשבים:

יותר קשה להביא לעולם ילד עם כל חודשי ההריון מאשר להביא לעולם תינוק זבוב ולא שיש לי חלילה משהו נגד זבובים.

אז מה את צריכה לעשות בשביל שתוכלי לעמוד בלחץ הזה?
פשוט מאוד: להאמין בצדקת הדרך שלך.
תחשבי שאומרים לך שאת צריכה להיכנס לכור האטומי ובשביל שלא תחשפי לקרינה מציידים אותך בחליפה ואומרים לך:

כדאי לך לא להוריד אותה, אחרי את תהיי פגיעה.

תוך כדי הסיור שאת עוברת בכור את רואה פתאום את כל קבוצת הבנות שהולכת איתך ביחד מורידה את החליפה כי זה לא נוח ולא נעים ובכלל מי צריך את השטויות האלו עכשיו על הראש
תעני ת'אמת, מה את הולכת לעשות?

להוריד את החליפה?

אין מצב!

מצידך שכולם יקפצו לך בזיגזג. את לא רואה אותם ממטר. לא סופרת אותם בכלל, למה מי אתם שאני אסכן את החיים שלי?

זה מזכיר לי את הסיפור המפורסם שמספר תמיד הרב עמנואל תהילה על נערה אחת שראו אותה עומדת כמו מלכה ומתפללת בתחנה המרכזית בירושלים:
אמרו לה: תגידי, את לא מתפדחת קצת? כאילו כל העולם עובר כאן ורואה אותך ככה, מתונעעת בתפילת שמונה עשרה וממלמלמת כל מיני פסוקים וחושב שאת איזה פסיכית, מה נסגר?

היא אמרה להם:

מבחינתי ברגע שאני עומדת מול בורא עולם, כל שאר האנשים הם אפסים. אז אפס ועוד אפס ועוד אפס שווה בסופו של דבר…אפס. ולכן אני לא כל כך סופרת אותם.

קשה לי להתייחס נקודתית לעניין הלבוש ולהגיד לך מה יותר ומה פחות, גם לא חושב שזה התפקיד שלי
אני רק אומר לך לעצם שאלתך לגבי הלחץ החברתי שזה בדיוק מה שעושה את ההבדל בין הדגים המתים לבין הכרישים:

כרישים לא רואים בעיניים ושוחים גם נגד הזרם, לדגים המתים יש כמו שאת יודעת הרבה חברים מתים כמוהם.

אז שבי עם עצמך ותראי כמה חשוב לך העניין הזה בשביל שבאמת תשלמי את המחיר החברתי של הלחץ הזה.

נקודה נוספת: יכול בהחלט להיות שאת ברמה אחרת מבחינה דתית מכל הכיתה שלך, במצב כזה באמת שאין עניין שתמשיכי סתם לסבול ואולי יש מקום בהתייעצות לעבור לבית ספר אחר.

אני לא מכיר את המקרה שלך נקודתית ולכן ברור שזה יותר מורכב מזה, אבל בתור כיוון למחשבה נראה לי שכדאי לקחת את זה בחשבון

רק טוב והמון הצלחה

אבינועם avinoam811@gmail.com