יש לי שאלה בקשר לסליחה אמיתית.. לפני כמה שנים קרה לי משהו והוא נגרם כתוצאה ממשו שעשו לי.. הדבר הזה פגע בי נפשית מאוד קשה ויכול להיות שבגללו היום לא הייתי חייה.. העיניין הוא שעכשיו הגעתי למצב שאני לא שמחה ולא טוב לי ואני יודעת שרק כשאני יגיע למצב שבו אני אסלח לכל האנשים שעשו לי את זה רק אז יהיה לי טוב ואני אשמח כי לא יהיה לי כעס, טינה ושנאה בלב.. אבל תמיד אני חושבת על איך בכלל אפשר לסלוח להם?? אחרי כל מה שהם עשו לי כל הדברים שאני לא מסוגלת לעשות עכשיו זה בגללם.. איך אפשר לסלוח להם שבגלל מה שהם עשו לי אני לא הבנאדם שיכולתי להיות? אני רוצה לסלוח כי אני יודעת שרק ככה יהיה לי טוב ואני לא ישנא אותם כי אסור לשנוא אבל אני ליודעת איך לסלוח.. אני צריכה שתעזרו לי ואולי תתנו לי שמות של ספרים או כל דבר שיכול לעזור לי כדי שאני יוכל לסלוח להם באמת..ולא יזכור אותם כמו שאני זוכרת אותם עכשיו.. תודה רבה רבה והמשך ערב מצויין.. אלכס.
אלכס יקרה.
קראתי את שאלתך, והאמת שקצת כאב לי.
כאב לי לראות את הכאב שהמלים טומנות בתוכם.
נראה מדבריך שעשו לך משהו כואב באמת, ושהקושי שלך לסלוח הוא לא סתמי, ולא מתוך גאווה או יהירות. את באמת רוצה לסלוח, אבל קשה לך כי הכאיבו לך.
האמת, התלבטתי מאוד איך לענות לך ומה לכתוב לך. כשחזרתי לקרוא את השאלה כאילו הבהב לי משפט שלדעתי הוא מפתח לצורך שלך לסלוח להם באמת-
"אני יודעת שרק כשאני יגיע למצב שבו אני אסלח לכל האנשים שעשו לי את זה רק אז יהי לי טוב ואני אשמח כי לא יהיה ל כעס, טינה ושנאה בלב.."
באמת, איך אפשר לסלוח לאדם שפע בך, שהכאיב לך?
אני חושבת שהמחשבה הזאת ששנאה וכעס, מרחיקים אותנו מהאושר, היא הדרך הנכונה לסלוח.
זה לא כיף לחיות במרמור ובשנאה כל הזמן. הרבה יותר כיף לחיות מתוך אהבה. אבל זה גם הרבה יותר קשה.
בייחוד כשאדם פוגע בך.
אינך חייבת לאהוב אותם כחברייך.
מספיק שתביני שלפגוע באדם אחר זה סוג של חולשה, ושלא מגיע לך לסבול על טעות של מישהו אחר, זה מספיק.
נסי לשים אותם בעמדה החלשה.
את צריכה להמשיך הלאה בחייך, כי זה באמת מה שהכי נכון בשבילך כרגע!
את לא חייבת למחוק את הארוע מזכורנך. אבל מספיק שתטשטשי את הכאב בקצת, ותנסי לקום ולהמשיך הלאה, זה כבר יקדם אותך.
תסלחי להם כי הם לא שווים את כוחות הנפש שאת משקיעה במחשבות עליהם.
תסלחי להם כדי שלך יהיה יותר קל להמשיך הלאה.
הם פגעו בך, הם עשו משהו לא בסדר, ואת לא צריכה להתעמק בהם ובמעשיהם.
מספיק סבלת בגללם עד כה.
יסוד הסליחה לאדם אחר הוא לפעמים הסליחה לעצמנו קודם.
לא להחמיר עם עצמנו על מעשם של אחרים.
מה שהם עשו, כמה שלא היה צודק וכמה שהכאיב, היה ונגמר.
את זאת שצריכה להמשיך ולחיות עם הכאב או בלעדיו.
הבחירה בידיך כעת.
האם לשקוע במה שארע- לכעוס, לשנוא, ולנסות לנקום, ומתוך זה להתעצב כל הזמן ולשקוע בדכאון מתמשך שרק יוריד אותך למעלה.
או אולי להניח את הדברים בצד, להסיט את מוקד תשומת הלב שלך מהם, אליך. לחשוב איך את מתקדמת ומשקמת את עצמך.
תסלחי לעצמך על מה שהיה, ותנסי לחשוב איך את מתקדמת. בלי לחשוב עליהם.
כשתהי שלמה עם עצמך, ותרצי להטיב עם עצמך, אני מאמינה שהמחילה כבר תבוא מאליה.
כי לא שווה להתייחס אליהם בצורה אחרת.
אני מאמינה שזה קשה מאוד. ושזה צעד ענק עבורך.
אבל מהכוחות שזרחו מתוך המילים, אני מאמינה שאת יכולה!!!
תחשבי על זה..
אני כאן, אם תרצי להמשיך לכתוב, להתייעץ, לשאול, ולעדכן בהמשך. בשמחה רבה!
שלך,טל.
tlalosh@shoresh.org.il
