אין התייחסות רצינית לארץ ישראל!

שלום לך.
אני מקווה שאצליח לענות לך על שאלתך המעמיקה. רק אציין מראש שבגלל אופי השו"ת באינטרנט, שבו לא רואים את אדם שממול וקשה לפתח דיון, אכתוב כאן רק נקודות ראשוניות ואם תרגיש שיש צורך (ויש עם מי. .) אשמח אם תיצור איתי קשר להמשך הדיון.
ישנם הרבה עניינים בתורה. חלקם מבוארים יותר וחלקם פחות. ככל שדבר הוא 'פשוט' יותר ההסבר לו הוא קשה יותר. כבר כתב הרב קוק זצ"ל באורות ארץ ישראל שאי אפשר לעמוד על עניין ארץ ישראל בלא הבנה בתורת הרזים.
היחס של אומה לארצה הוא דבר מאוד בסיסי ולכן מאוד קשה להסברה.
כפי שלאדם מסוים מתאימים מאכלים מסוימים, שעות שינה מסוימות וכו' כך לאומה מסוימת מתאימה ארץ מסוימת. לא מקרה הוא שעמים חמי מזג יותר, יותר חייכנים ופחות 'קרים' חיים בארצות החמות יותר ואילו עמים דקדקניים יותר, חדים יותר, בעלי קצת יותר ציניות, הסתרת רגשות וכו' חיים בארצות קרות יותר. יש בזה כמובן מהשפעת הארץ על האומה ומהתאמה ביניהם.
כך הדברים גם לגבי עם ישראל וארצו, אבל ברמות גבוהות בהרבה, רמות של התאמת קדושה, השראת שכינה וכו'. לארץ מסוימת אופי מסוים והאופי הישראלי של הנהגה אלוקית נמצא רק בארץ ישראל וייתכן רק בה.
עד כאן בצורה בסיסית לגבי ההבנה בקשר שחייב להיות בין האומה לארצה.

העניין השני של השאלה היה כיצד לפרש את המאורעות שהקב"ה מסובב לנו, את השדרים האלוקיים שמוצפנים במציאות.
עניין זה הוא עניין עדין וצריך בו שכל ישר. הקב"ה מדבר אלינו דרך המציאות וצריך לדעת לקרוא נכון את הדברים. גם בהדרכות פרטיות אנחנו מוצאים סתירות בין הדרכה לאדם להתאמץ דווקא במקום שקשה לו לבין הדרכה לדעת להרפות, להניח לאתגרים מסוימים עד שיהיה לו כוח להתגבר עליהם. צריך לדעת לתאם את השדר למצב. כך בענייני פרט וכך גם בענייני כלל.
ניתן דוגמא כדי לסבר את האוזן:
אפשר לומר שכל השפע שהקב"ה ברא בעולם מטרתו לנסות אותנו, ושכל הריחות, הצבעים, המקצבים והצלילים, הטעמים והמראות, הכל ניסיון לאדם האם יצליח להתגבר על כל הדברים האלו, להתעלם מהם, ולעסוק בתורה בבית מדרש סגור וכו'. חז"ל בחכמתם הדריכו אותנו שלא כך. אדם צריך כן ליהנות מהעולם הזה, אבל באופן נכון וכו'. זו דוגמא לשכל ישר. לא הגיוני שניסיון יהיה כל כך גדול ויצריך כל כך הרבה. לא שמענו הדרכה כזו. פשוט אין סיבה לחשוב כך על אף שאפשר לחשוב כך.
הוא הדבר גם לגבי השדרים של הקב"ה לגבי הארץ. צריך לדעת קצת הסטוריה בשביל זה.
על פוגרומים בטח שמעת. גם על השואה, גירוש ספרד. בכלל לא היה לנו טוב בגלות, והדבר התחזק יותר ויותר לקראת השיבה לארץ. היה שם שדר אלוקי ברור שמיצינו שלב אחד והגענו לשלב אחר.
עכשיו, כשהגענו לארץ ישראל לחלק מאיתנו נראה ששוב מגיע שדר ברור לצאת החוצה, ללכת.
חשוב להבין מה היה שם ומה יש כאן. שם המציאות הייתה גרועה בהרבה ושלא באשמתנו (מבחינה מעשית). כאן, בארץ, בידינו הפיתרון ו[אנו המביאים עלינו את הצרות]. אנו רואים ניסי ניסים שהקב"ה עושה עימנו במלחמתנו ומי שמכיר קצת את תושבי גוש קטיף לא יתכן שלא שמע סיפורים שכאלו.
ישנו סיפור מצחיק שמסביר את העניין. סיפר הרשע של העיירה שהקב"ה עזר לו והתנקם ברב העיירה שהוכיח אותו במילים אלו: 'מה עשה הקב"ה? הלכתי לרב ושפכתי עליו את הזבל של ביתי'. אין זו עשייה של הקב"ה אלא עשייה של הרשע. אותו הדבר נכון גם לגבינו. השדר של הקב"ה בדורות הקודמים היה לחזור לארץ. לא הגיוני שהקב"ה יטרטר אותנו חזרה אחרי חמישים שנה. מהלכי דור לא הולכים כך. אבל מעבר לסברא הזו, הרי פשוט אין שדר לחזור. יש שדר להתחזק בשמירת הארץ.
ולעניין האחרון. מדוע אנחנו מדברים דווקא על ארץ ישראל ולא על עניין אחר.
התשובה היא פשוטה. ספר אם הבנים שמחה מדבר באריכות על חשיבות המצווה הזו וכו' ולכן פשוט שיש עניין גדול מאוד להתחזק בה. אבל יותר מזה. הרי זו סיבת המלחמה. בדרך כלל ההבנה של השדר האלוקי היא בפשטות הדברים. אם כואבת לך השן לא חייבים ללכת ללמוד הלכות לשון הרע. וודאי שזה נכון, טוב וחשוב, אבל יותר פשוט לקחת מוסר על שמירת הגוף והשגחה עליו בתור כלי לעבודת ה' ולצחצח שיניים יותר בקביעות. רק כאשר אין סיבה קרובה נראית לעין הולכים רחוק יותר. כך גם כאן. עניין ארץ ישראל צריך חיזוק והוא העניין הקרוב ביותר לבעיה.
הדבר מקבל משנה תוקף לאור הבנתנו שהקישור לארץ ישראל משפיע, בצורה סגולית, על עם ישראל, כפי שכל ארץ משפיעה על יושביה והרבה יותר מכך.
מצד שני זה נכון שלא צריכים למקד את הדברים [רק] ביחס לארץ ישראל אלא לעשות חשבון נפש כללי של האומה. רק השבת שמעתי את אחד מגדולי הרבנים בציבור הדתי לאומי שדיבר על הצורך שלנו לתקן גם בעיות כלליות שאינן שייכות לעניין ארץ ישראל.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים,
ymvy@walla.co.il