שלום רב. הייתי רוצה לדעת מהי הכוונה והמשמעות המדוייקת למשפט: "אין שום עצב בעולם"? ואיך בכלל אפשר לומר את המשפט הזה? תודה מראש.
שלום רב לשואלת,
את שואלת שאלה טובה- איך אפשר לומר שאין עצב והרי רואים שיש עצב? האמת היא שאיני יודע מהו מקורו של המשפט הזה, אבל אנסה לכתוב מה שאני מבין.
אסור לאדם להתכחש לרגשות הטבעיים שבתוכו. אם אדם רואה ילד שנדרס והוא לא עצוב מזה, הוא מיד אומר לעצמו "הכל לטובה" וממשיך לחייך, זו באמת בעיה קשה.
יחד עם זאת, אסור שרגש העצבות ישתלט עלינו. צריך להתגבר על רגש העצבות ולא לשקוע בתוכו, כי באופן עמוק אנחנו יודעים שיש מי שמנהל את העולם, ובסיכום הכללי אין עוול. אם האדם עובד על מידת הגאווה שלו לבטל אותה, וכן על מידת הכעס ולחשוב שמגיע לו כל העולם הוא לא ישקע בעצבות אף פעם.
כתבתי "צריך להתגבר על רגש העצבות", אבל יכול להיות שזה לא מדוייק – צריך להפיק מהרגש הזה את הטוב. אם אדם עשה עבירה והוא מאוד עצוב ממנה, הוא צריך לדעת שהכאב הזה מחבר אותו אל ריבונו של עולם, על ידו אדם אומר לעצמו 'העבירה הזו היא לא אני, היא יצר שהשתלט עלי, בפנימיותי אני מואס בה'. כשמסתכלים כך, העצב הופך להיות מקור של תקווה.
בחסידות מבחינים בין 'עצב' ל'צער' – עצב הוא תחושה נפשית שמשתלטת על האדם והוא אינו מסוגל לצאת ממנה, בעוד שצער הוא כאב אמיתי, אבל נשלט ומתקן.
שנזכה להיות תמיד בשמחה,
יעקב.
