בפרשה מסופר איך המלאך מחלץ את לוט, אשתו ובנותיו, ומצווה עליהם לא להסתכל אחורה!
להמשיך קדימה עד שמגיעים לעיר הסמוכה, אשתו של לוט לא מתייחסת לאזהרה ונהפכת לנציב מלח.
למה לא להסתכל אחורה? ולמה אשת לוט נהפכת למלח?
אם אני רוצה להתחיל תהליך ולשנות (דיאטה, חזרה בתשובה, שינוי אורחות חיים, לימודים), אני צריך קודם כל לצאת, לצאת מההרגל הקודם, לצאת מהחיים הקודמים, לצאת מאיך שהייתי נראה קודם.
דבר ראשון הולכים לדרך חדשה.
מה הכי עלול לפגוע בתהליך?
ההשוואה!
אם כל רגע אני אסתכל אחורה ואשווה, את מה שאני עושה כעת, למה שעשיתי לפני שעה, ולפני יום, לא אשים לב להתקדמות. אני עלול להתייאש, וכמובן ליפול שוב , (ולא ברור מה גרוע יותר)!
אם כל רגע אבדוק, כמה התקדמתי, ולא אתייחס לתהליך הארוך שאני עוד אמור לעבור, סיכויים נמוכים יותר שאצליח לסיים את התהליך.
לכן כשאני רוצה לצעוד בדרך חדשה, קודם כל, כדאי לשכוח (לפחות קצת) ממה שהיה קודם, ולנסות לעצום עיניים לזמן מה, רק אחרי שצעדתי כברת דרך ארוכה, עבר זמן מה, אפשר להסתכל אחורה ולהשוות!
לוט יוצא מסדום, המלאך מוליך אותו, לא לגמרי בזכות! הוא צריך למצוא דרך חדשה, לא להמשיך את הדרך הנוראית שהיתה בסדום, לא לחשוב על העבר, ולהתחיל תהליך חדש, בלי להסתכל אחורה.
אם מסתכלים אחורה, עלולים לשקוע בעבר.
אז למה אשתו נהפכה למלח??
מלח הוא סמל לדברים שעומדים המון שנים, ולא משתנים. ראיתם פעם מלח מקולקל?? אני לא! מלח הוא קיים לעד (עד כדי כך שהברית בין ה' לעם ישראל מכונה ברית מלח, כיון שמלח לא מתקלקל). אשתו של לוט ניסתה להנציח את העבר, ולא לחשוב קדימה, לא להתחיל את התהליך מחדש.
היא כמו נציב של מלח!
אז לדרך! אבל בלי להסתכל אחורה כל דקה =)
שבת שלום!
חברים מקשיבים
