אמא לא מסכימה שאסע בטרמפים ביש"ע

שלום מיכל!
אני מבינה שהבקשה של אמא שלך אינה משהו שמאוד קשה לך לחיות אתו במישור המעשי, אלא במישור העקרוני. מבחינה מעשית – היא תסכים שתסעי בטרמפ אם נגמרו לך האוטובוסים, או שאת ממהרת והאוטובוס הבא יבוא בעוד 3 שעות. היא רק מבקשת שתעדיפי לנסוע דווקא באוטובוסים. את מסוגלת לזה, רק מרגישה שבכך תהיי פחות אידיאליסטית, ולכן השאלה איזה אידיאל קודם: לעשות טוב לנהגים זרים, שחלקם ודאי לוקחים טרמפיסטים כי צריך, וחלקם (אולי מיעוטם) מקבלים מזה כוחות נפש, או לעשות טוב לאמא שלך, שהשקיעה ומשקיעה בך את כל הכוחות שלך, ואת יכולה להחזיר לה קצת על כל מה שהיא עשתה בשבילך, בזה שתשמעי לבקשה שלה.
נגיד עוד דבר: יש מאות בני נוער שנוסעים בטרמפים. אולי אלפים. אבל לאמא שלך אין אלף בנות שיתנהגו אליה כמו בן אדם, כמו בת שלה.
לכן, עצתנו: בינתיים, הורייך שלחו אותך ללמוד ביש"ע כי רצית (אני משערת) וגם מממנים לך את שנת הלימוד (שוב, השערה). אל תחזירי להם רעה תחת טובה. את האידיאל של נסיעה בכבישי יש"ע תוכלי לישם באופן מלא יותר בעוד כמה שנים (לא הרבה) כשתעמדי לרשות עצמך. תקני רכב, תגדילי את מספר הרכבים על הכביש, ולא רק את מספר הנוסעים. ואז כשתעמדי לרשות עצמך – תוכלי לחיות באופן מלא יותר את כל האידיאלים שלך. בינתיים – בודאי יהיה שכר רב יותר לך, וברכה לעם ישראל, כשתשקיעי באידיאל של כיבוד הורים.
שנה טובה, גמר חתימה טובה, ושנים טובות וארוכות,
טל, חברים מקשיבים
tal@makshivim.org.il

נ.ב. יש גם תשובה בענין הזה בספר "אמונת החינוך" של הרב אלישע אבינר.