אמונה

שלום לך. איך את מסתדרת? ראשית, אני לא יכול שלא להזדהות עם השאלה (או חוסר ההבנה). גם אני הייתי בפולין ושאלות שלפני המסע רק הציקו, ואחריו חזרו ועלו לכדי בעיות ממשיות וקיומיות. אני מקווה שיהיה בדברי תשובה ממשית להרהורי לבך.
אבל לפני שאתייחס לשואה אני רוצה להתייחס למה ששאלת בסוף – האם לדתיים אין שאלות, ואם יש אז איך ממשיכים להאמין?
השאלה היא על מה מבוססת האמונה.
יש לנו אמנם הרבה שאלות, אבל מעל כולן יש לנו אמון בקב"ה. זה כמו שילד יש אמון בהורים שלו, שלפעמים לוקחים אותו לרופא והוא מזריק לו זריקה וזה כואב – אבל אם הילד הזה הוא ילד בריא בנפשו ובשכלו, הוא מבין שלא הכל הוא מסוגל להבין. כך הוא גם היחס בינינו לקב"ה. ישנם דברים השמורים לקב"ה ולהבנתו, ואנו, גם אם נרצה – לא נוכל להבינו. הקב"ה נעלה מאיתנו ואין יכולים אנו להיכנס למחשבתו. הגאון מווילנא (שחי לפני כשלוש מאות שנה) אמר: "לא הייתי רוצה לעבוד אלקים שאני יכול לדעת".
למעשה, היהדות כולה בנויה משאלות. התלמוד עצמו, מהו אם לא שאלות ותשובות? גדולי ישראל נעשו גדולי ישראל גם בגלל שאלותיהם וגם בגלל תשובותיהם. אמנם, לא תמיד אנו מוצאים תשובה ולא תמיד יש תשובה. חשוב לדעת שצריך לעבוד את ה' גם אם לא מבינים הכל. מי אמר שאנו צריכים להבין הכל? אני יכול להעיד על עצמי שיש הרבה דברים שאיני מבין. תמיד אני מנסה לברר ולדעת יותר, אך גם אם לא, אני יודע שזה לא סוף העולם. התורה מתחלקת למצוות שכליות – מצוות שטעמן ברור לנו (כגון: לא תרצח ולא תגנוב) וניתן להבינם על ידי השכל; ומצוות שמעיות – מצוות שטעמן לא ידוע לנו (כגון: שעטנז ופרה אדומה) וגם לא נדע. מסופר על רב מסוים שניגש אליו תלמיד ושאל אותו על טעמה של מצווה מסויימת. הרב ענה לו שהוא אינו יודע את התשובה. אחרי שהתלמיד הלך, ניגשה אל הרב אשתו ושאלה: מדוע לא ענית לתלמיד על שאלתו, הרי יש לך תשובה? ענה לה הרב: אכן ידעתי את התשובה, אך חשוב שהתלמידים ידעו שגם הרב אינו יודע הכל. לעניות דעתי, מעשה זה ממחיש הכי טוב את דברי.

העיקר הוא – ששורש האמונה ברור, כשזה כך, כל השאלות אינן יכולות לערער את השורש הזה. כמובן שאי אפשר לעצור כאן, כי את תשאלי – איך מגיעים לשורש האמונה? איך מגיעים להכרה בהירה בכך שאלוקים הוא טוב וכל מה שהוא משגיח בעולם זה רק לטובתינו?
טוב, זה כבר נושא לדיון נפרד והאמת היא שכבר כתבנו על כך הרבה תשובות, ראי קישורים:
חברה שלי לא מאמינה שיש אלוקים: https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=41943
על רע, פיגועים וסבל: https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=39629
שאלות על אלוקים: https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=3300
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=13055

אחרי שעוברים את השלב החשוב הזה בבניין האמונה, ניתן גם לנסות להבין משהו בקשר לשואה. וראשית אדגיש: מאז בריאת העולם ועד ימינו אלה, לא מצאנו אירוע כדוגמת השואה. רבים הם המאורעות שעברו על כל אומה ולשון, אך דבר לא יתקרב ולו במעט לשואה. עובדה זו גרמה למאות אלפי התייחסויות שונות לשואה, בנפרד ממלחמת העולם השניה. השאלה: "איך קרתה השואה?", או בניסוח קצת אחר: "איפה ה' היה? מדוע הוא לא התערב?", קשורה קשר הדוק עם בעיית "שכר ועונש" (או בלשון העולם "צדיק ורע לו רשע וטוב לו").
את כותבת ששמעת הרבה הסברים ואני אוסיף לך עוד הסבר שכמובן גם הוא אינו אלא ניסיון להבין מעט ואנחנו לא מתיימרים לומר שזהו, הבנו. הרב צבי יהודה כינה את השואה "חורבן הגלות". מצד אחד – חורבן נורא, מעשה שהדמיון האנושי מתקשה לדמיין. חורבן של קהילות שלמות. אבל מצד שני – זה חורבן של הגלות! עם ישראל היה מרוצה בחו"ל, ולא היה מה שיזעזע אותו אלא חורבן טוטלי. לפעמים כדי לבנות קומה חדשה אין ברירה אלא להרוס את הישנה וזה מאוד מאוד כואב. זה נורא, עדיין אנחנו לא יכולים להבין כל פרט ועדיין אנחנו אומרים לעצמנו 'אבל למה עד כדי כך?' אבל זה נותן בכל זאת איזו הבנה כללית. בהקשר לכך, אני חייב להמליץ לך על ספר, יותר נכון חוברת, שעוסקת בדיוק בנקודה זו: "עולם בנוי וחרב ובנוי – הרב יהודה עמיטל לנוכח זיכרון השואה / משה מיה".
לסיכום: אני מציע לך ללכת לספרייה ולברר את נושא השואה. מספיק שרק תגידי לספרנית את המילה 'השואה' ותטבעי בערימה של ספרים. בכל מקרה, זיכרי: לא תמיד יש תשובה! תמיד תשאפי ללמוד, לחשוב ולשאול. התפתחות האדם תלויה מאוד במידת התעניינותו בדברים. 'חברים מקשיבים' הוא פורום אחד מיני רבים שישמחו לעזור לך, במקרה ותתקשי לענות בעצמך. גם אם לא נמצאת תשובה – לא נורא. הכי חשוב שניסינו.
אשמח לשמוע מה דעתך על התשובה, ובכלל. אני מקווה מאוד שעניתי על שאלתך.
יש כאן עוד קישור שאפשר לעיין בו:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=30668
עלי והצליחי, אמיר.