במסכת נזיקין למדנו ש:אם ראובן אמר לשמעון שיזיק ללוי, ושמעון הזיק ללוי, שמעון צריך לשלם ולא ראובן מפני: "שאין שליח לידבר עבירה". השאלה שלי כך: מדוע אסור לומר לגוי לעשות עבורך משהוא בשבת (כמו להדליק את האור =(שיחלל עבורך שבת)), וצריך לירמוז לו, והרי "אין שליח לידבר עבירה", וגם אסור לגוי לישמור שבת???
אשמח אם תענו לי בהקדם.
בתודה מראש: אוהד.
שלום,
אנו מצרפים תשובות שכתבו לך 2 חברים בנושא:
1) איסור אמירה לגוי בשבת הוא איסור עצמי, ולא מפני שהגוי הוא שליח שלי, שהרי "אין שליחות בגוי". איסור אמירה לגוי בשבת הוא איסור דרבנן נפרד הנלמד מהפסוק "ודבר דבר" מכאן למדו חכמים שאסור לומר לגוי שיחלל את השבת עבורי. אין זה קשור לשליחות, אלא עצם האמירה אסורה, מפני שאינה דיבור הראוי בשבת.
בברכה
שמיר, חברים מקשיבים
2)אוהד שלום רב,
אכן, כמו שכתבת איסור אמירה לגוי הוא מדרבנן בלבד. דהיינו מדאורייתא לכאורה היה אפשר לומר לגוי לעשות עבורך כל מלאכה ובכך לפתור לנו את כל הבעיות. מדרבנן אסרו חז"ל עלינו לבקש מגוי לעשות מלאכה. (והתירו לגמרי לצורך חולה, גם חולה שאין בו סכנה בתנאי שהוא חולה ממש ולא רק מישהו שיש לו מחושים, וכן במקרים מסויימים לצורך רבים, שעת דחק וכדו'. לפעמים באמירה מפורשת, לפעמים רק ברמז. יש להאריך בנושא אך לא כאן המקום). הסיבה לאיסור דרבנן של אמירה לגוי היא כדי שלא נעשה את שבתותינו חול (טעם זה הוא הטעם העמוק לאיסור רכיבה על סוס בשבת (בנוסף לשמא יקטוף זמורה), ואיסור האחרונים לנסוע באופניים בשבת למרות שמבחינה הלכתית אוביקטיבית אין הצדקה לאיסור זה).
במאמר אשר כתבנו זה לא מכבר פירטנו כי מהות השבת היא לפרסם בעולם כי יש ה' בעולם ורק מכוחו אנו חיים ופועלים (כדאי לעיין במאמר https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=26950)
ולכן נכון שמדין שליחות אדם האומר לנוכרי לעשות איסור בשבת, הוא לא הופך אותו להיות שליח בגדרי שליח רגילים – שהרי "אין שליח לדבר עבירה". אבל היהודי שמצווה על פירסום ה' בעולם דרך השבת, ממנה את הגוי "שליח" כדי לשלוט בעולם. פעולה זו מנוגדת לכל מהות השבת ואסורה.
אם כן "גוי ששבת חייב מיתה", כי השבת היא הזמן שבו מתגלה הקשר בינינו, כנסת ישראל, לבין בורא עולם. גוי אין לו את הקשר הזה וממילא אם הוא שומר שבת בעצמו הוא מפריע לקשר הזה. אבל אסור לנו לגרום לגוי לפגום עבורינו את הקשר הזה.
במישור ההלכתי יש בלבול רב אצל המון העם:
רוב הדברים שאנשים חושבים שמותר להעזר בגוי – הם דברים מוטעים ואסורים בשימוש. השימוש בגוי של שבת הוא מזערי ביותר ובמקום צורך גדול. (אמנם בבתי חולים ובמקומות ציבוריים יש היתר להשתמש בגוי בשימושים נוספים, עפ"י פסיקת הלכה לאותו המקום. היתר זה מבוסס על הגדרות אחרות כגו' פיקוח נפש, צרכי ציבור ועוד)
מלאכה מדאורייתא (מהתורה) – אסור לבקש מגוי שיעשה (אסור לבקש בשבת וגם לא לפני שבת)
במלאכות דרבנן – כשיש צורך גדול שגוי יעשה אותה (חולה, ציבור, דבר מצווה ועוד) יש להקל ולומר לגוי (ועדיף אם יש שני גויים לומר לאחד לומר לשני לעשות את המלאכה).
בשעת פיקוח נפש – מותר לומר לגוי רק אם זה לא מעכב את ההצלה, אם ח"ו האמירה לגוי כרוכה בזמן אמירה אוו בעיכוב הכי קטן אסור לומר לגוי!!! וחייבים לחלל שבת מיידית ולהציל מהסכנה (כדאי ללמוד טוב את הלכות פיקוח נפש בשבת)
עיין עוד: בהערה טעם איסור אמירה לאינו יהודי , ספר שמירת שבת כהלכתה פרק ל', ל"א, ספר מנוחת אהבה פרקים י"ז – י"ט,
כל טוב,
שלמה חברים מקשיבים
