אני בן 30 ולחוץ

שלום רב
צר לי לשמוע שאתה מתקשה בלמצוא את בת זוגך לעתיד, אך למרות הקושי אני מאמין שבסופו של דבר תמצא את האחת המיוחדת שהקב"ה ייחד בשבילך.
אחד מהקשיים שאנשים עוברים הוא השלבי מעבר בין דרך אחת לבין דרך אחרת.
כאשר אדם נמצא בשלב מעבר, הוא מוצא את עצמו באמצע, ובכך הוא ברמה מסויימת לא קשור לא לצד הראשון ולא לצד השני, לכל צד יש לו דברים שהוא לא מתאים לו, ויש דברים שהוא מרגיש מאד מתאים. במצב זה פעמים רבות דברים נראים מסובכים, ואף נראים שלעולם לא יגיעו לפיתרון.
בעולם הישיבות, ובבנות הקשורות לעולם התורני יותר, הנושא של נשואין מוקדמים יותר מקובל מאד. דבר זה מתאים מאד עם הדרכת חז"ל במקומות רבים, והיא מגובה על ידי תלמידי חכמים. אף הבנות אשר יודעות שאת מרכז החיים שלהן הן ישקיעו בבית שיקימו, אין הן חוששות מלהיכנס מוקדם לברית הנשואין, ואף יתר מכך, הן מרגישות שהן רוצות להנשא כבר בגיל צעיר. כאשר יודעים את המעלה הגדולה של הקמת בית, וכאשר יודעים אילו יעודים גדולים עומדים אחר היעוד הראשוני הזה, שואפים לעשות את הדבר באופן המהיר והמוקדם ביותר. אלא שגם שאיפה זו לא טוב שהיא תהיה מעורבת בלחץ.
לחץ הוא תופעה נפשית שאנשים עוברים, כאשר הם לא יודעים להכיר בכל שלב ובתפקיד שלו, לדעת להפיק את המירב מהשלב שבו נמצאים, ומכך גם נובעת דאגה גדולה להגיע לשלב הבא.
לחץ הוא דבר לא טוב. הוא לא תורם דבר, אלא גורם לנזקים לא פשוטים. אדם לחוץ עושה טעויות גדולות, שיקול הדעת שלו איננו מאוזן ודברים חשובים הוא לא משקיע בהם מחשבה מספקת ולבסוף פעמים רבות שהוא מגיע לשלב שלא תאר לעצמו, ושאם היה יודע שהוא עלול להגיע לשלב זה לעולם לא היה עושה את המעשה ההוא.
לכן חשוב מאד שאדם לא יפעל מתוך לחץ אלא מתוך הבנה מה התפקיד שלו עכשיו, ולעשות אותו ברצינות ובהתמסרות. לא בלחץ אלא באמונה בהקב"ה שיסייע לו להגיע אל היעד כאשר יגיע הזמן המתאים, ולמוכנות המתאימה לכך. חשוב שהאדם לא יוציא את הקב"ה מהמחשבה שלו, שיזכור שהוא עושה את ההשתדלות שלו, והקב"ה הוא שמנהל את העולם, הוא המזווג זיווגים, והוא המוביל את האדם לקראת היעוד שלו. לכן אין כל מקום ללחץ, יש בהחלט מקום להשתדלות אמיתית.
אני מבין את ההרגשה שלך, שהחברים שלך כבר הקימו משפחה, כבר התקדמו, ואתה מרגיש שנשארת מאחור, וזו באמת הרגשה לא נעימה ולא קלה, אך אתה חייב להתגבר על ההרגשה הזו, לזכור שכל אחד יש לו את העולם שלו, ומה שאתה עשית, קנית והרווחת בשנים האלו, אף אחד לא עשה, ולכן אסור להצטער על העבר ולא להילחץ ממנו, אלא להשקיע ולהתקדם, להשקיע מתוך שיקול דעת טוב ולהקים בית באמת כמו שאתה מאין שמתאים לך, ושהקב"ה רוצה ממך.
לצערי הרב בכל מיני מקומות הגיל שאתה מזכיר הוא גיל צעיר, גיל שאנשים כלל לא "נלחצים" להתחתן, שכן אין להם כל כך תוכניות מהבית שיקימו, אין להם תוכניות למספר רב של ילדים, ולכן הבית מצוייר אצליהם כדבר מגביל ולא פשוט. את הבית מנסים הם לדחות על ידי תחושת החופש של לפני הנשואין, חיפוש אחר קשרים בלא מחוייבות, ובלא רצינות גדולה מידי לטעמם.
אודה על האמת, שאני הניצב מרחוק, אינני יכול לדעת מה בדיוק התחושות שלך, למה אתה מרגיש יותר שייך, ולמה אתה לא כל כך שייך, מה הרמה הדתית שלך, איזה בית אתה רוצה להקים, שכן בשביל דברים אלו צריך היכרות טובה וקשר רציף, ואף אמירה שאינך שומר על נגיעה איננה מגלה עליך כמעט כלום, לכן קשה מאד לדעת דברים אישיים שיעזרו לך. גם אינני יכול לדעת איך אתה מתנהג בפגישות, ומה בדיוק מלחיץ, אך בכל אופן מתוך דבריך אני חש שאתה צריך יותר רוגע, כן להשתדל להתקדם, אך להיות רגוע, שהלחץ לא יזיק לך. תישתדל לפני כל פגישה לנשום עמוק ולהירגע אולי אף לעשות מעט הרפיה ולזכור שהכל בידי שמים ותשתדל מאד לנהוג בחכמה ובסבלנות ובעז"ה תצליח במהרה להקים בית נאמן בישראל.
אם תרצה אתה מוזמן לפנות לשיחה ישירה בחברים מקשיבים בטלפון או לפנות באימייל ובכך על ידי קשר רציף יותר יהיה יותר קל לעמוד על הבעיה באופן מדוקדק ולנסות לכוון אותך לדרך המתאימה לך יותר.
שיהיה בהצלחה רבה.
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il