שלום לכם. בזמן האחרון אני מאוד מאוד עצובה, אני מרגישה שאני בן אדם רע. לא משנה מה אני מנסה לעשות. אני חושבת אין בי רגשות. כאב של אחרים לא נוגע בי.
השאלה שלי זה איך להינצל משנאה עצמית? איך אפשר להפסיק לשנוא את עצמך. אני פשוט שונאת את עצמי כי אני מרגישה שאני לא בן אדם טוב, שאני לא ראויה לטוב של ה׳. בבקשה תעזרו לי.
תוכן התשובה:
שואלת יקרה, שלום וברכה.
ראשית סליחה גדולה על העיכוב בתשובה,
אני מקווה שהתשובה עוד תוכל לעזור.
ולשאלתך- האמת, יש בי קצת שמחה על שהשאלה הזו הגיעה אליי, כי בשלבים מסויימים בחיים שלי יכולתי להזדהות עם התחושות הללו, כמעט מילה במילה. ההרגשה שאין בי די טוב, שאני לא טובה כמו שיכולתי להיות, שיש כל-כך הרבה אנשים טובים – ולמה אני לא לומדת מהם? ואז מגיע שלב שבו אני מתייאשת מעצמי – אין לי מטרה בעולם, כל מה שניסיתי לא הצליח לי, אני לא מצליחה להיות טובה…
יש שתי נקודות מרכזיות שהייתי רוצה להאיר – בתקווה שיעזרו לך:
א. בבריאת העולם אחת המילים שחוזרת הכי הרבה פעמים היא המילה טוב. כלומר בבסיס של העולם יש טוב. נכון, עברו אלפי שנים מאז, נכון העולם התמלא גם בשקרים, ומעשים לא טובים ומלחמות וצרות, אבל הקיום של העולם, הגרעין של העולם הוא טוב.
בעיניי, תפקידו של כל יחיד שמגיע לעולם הוא להאיר איזו שהיא נקודה בעולם, לנער אותה מכל השכבות של השקר ושל הרוע, ולגלות את הטוב.
זה קצת כמו לטאטא רחוב: בתחילה, לאחר שבנו את הרחוב, ניקו אותו מפסולת הבנייה – והנה – איזה רחוב יפה ונקי ומטופח, לאט לאט עם הזמן- נוכל לראות שהרחוב נשחק קצת: פה ושם שיחים לא גזומים, פה ושם גדר שהתעקמה, פה ושם קצת זבל שנמצא לא במקומו… ואז מגיע מנקה הרחובות, והגנן, ואיש התחזוקה – ומנקים, וגוזמים, ומשפצים- ומחזירים את הרחוב למצבו ההתחלתי, מטופח ונאה.
בעיניי- זה התפקיד שלי בעולם, לשמור ולעבוד ולטאטא את הרחוב היפה שניתן לנו. למיטב הבנתי אנחנו כאן לא כדי לייצר את הטוב, אלא כדי לגלות אותו. וזה כבר נהיה יותר פשוט – כי אם אני כאן כדי לגלות משהו – אני מבינה שהוא קיים כאן. עכשיו נשאר לי ´רק´ לטאטא כדי למצוא אותו.
ב.וזה משה שעוזר לי לצאת מ´בוץ המחשבות השליליות´- להפסיק לצפות מעצמי להציל את העולם.
נראה לי שרבונו של עולם לא מבקש ממני להיות ´סופר-וומן´ – הוא לא דורש ממני להציל את האנושות במעשים עצומים ורבי הוד והדר. אני מאמינה שהקב"ה רוצה אותנו טובים בפרטים הקטנים, במעשי היום-יום. אני מאמינה שעצם העובדה שהמצוות שבין אדם לחברו הן מצוות רבות כל כך, ושהלכות רבות מגיעות לפרטים ה´קטנים´ שבחיינו מצביעה על כך שאנחנו מתבקשים להיות טובים "בקטנה". בדברים הקטנים.
וזה סודם של המעשים הקטנים.
האם יצא לך פעם לראות מישהו אחר עושה משעה טוב לעוד מישהו אחר? – נכון שזה מעלה חיוך על השפתיים? נכון שזה גורם לך לרצות לחבק את עושה המעשה הטוב? נכון שאת מייד חושבת – גם אני יכולתי לעשות את זה?
זו בדיוק שרשרת המעשים הטובים הקטנים. יש לה (לשרשרת הזו) כוח! כל המעשים ה´קטנים´ הללו – הם הטיפוח והגינון שכתבתי לך עליהם מקודם, הם הם הטוב הגדול שאנחנו מדברות עליו.
לכל מעשה טוב קטן יש אחיזה בעולם! הוא משנה, אפילו פסיק, בעולם, הוא מקדם את העולם – גם אם רק בזה שהוא העלה מחשבה חיובית בראשנו.
אין צורך, בעיניי, לחפש אחר המעשים הגדולים מלאי הגבורה! מספיק, בהקשר של חנוכה, להדליק נר אחד בחושך, וכבר נהיה קצת יותר אור. הלוואי שנדבק כולנו במעשים טובים ´קטנים´ וממילא העולם יתמלא כולו באור.
דבר אחרון שאכתוב כאן הוא עצה מעשית קטנה (ועשיתי אותה בעצמי, כך שאני מעידה שהיא מאוד מקדמת מבחינת החשיבה הטובה על עצמי):
להסתובב עם פנקס קטן, ולכתוב לעצמי, במשך היום מעשה טוב, מחשבה טובה, דיבור טוב שעשיתי. בסוף היום, לפני השינה, לראות את הרשימה היומית – ולהרשות לעצמי להתפעל ממנה. להתפעל ממני. מהטוב שבי.
ועוד תוסף קטן – הספר ´לוחמי התמורות´ שהוא ספר על עלילה והכל, אבל קצת בעולם ´בדיוני´ – מעיר מחשבות רבות על הטוב שבאדם. לי הוא האיר הרבה אור בהקשר הזה של הטוב שבי.
שואלת יקרה, אני מקווה שכיוונתי לשאלתך, מקווה שהצלחתי להועיל קצת ולעזור לך.
אם את רוצה להמשיך ולהיות בקשר,
או אם את רוצה לחדד את השאלה במידה ולא עניתי לך,
את מוזמנת או ליצור קשר איתי במייל המצורף למטה,
או ליצור קשר בקו של חברים מקשיבים, בימים א-ה בין השעות 21:00 – 1:00 בלילה, בטלפון 1-599-5000-54.
רק אור וטוב!
באמונה גדולה,
אביגיל
avigail.p1@gmail.com