בס"ד שלום רב! לפעמים , אני מרגישה שאני יותר מדי טובה , פחדנית כזאת , שאפשר "לדרוך" עליי בקלות כי לפעמים אני כזה לא מגנה על עצמי , כאילו אין לי בטחון עצמי . אני רוצה לספר לך סיפור קטן כזה שאולי יסביר הכל, זה לא קרה לי , זה קרה מולי , אני הסתכלתי מהצד , איך שאומרים: בבית הספר , כמובן , יש ילדים "חלשים" ויש ילים "חזקים" . ילד "חזק" לקח שולחן לילד "חלש" ואז הילד "החלש" רצה את השולחן וביקש אותו , אך מן הסתם , הילד "החזק" סרב… אחרי כמה זמן ילדה "חזקה" יותר מהילד "החזק" , שהשולחן הזה היה גם שלה , דיברה אל הילד "החזק" (הילד שלקח את השולחן) בצורה לא משהו נחמדה וגרמה לקח שיחזיר לה את השולחן . מכאן , כאשר מדברים בצורה לא משהו יפה , ומקבלים שם של אחד קשוח ושכשהוא מתעצבן אסור "להתעסק " איתו , מכבדים אותו! מתיחסים אליו בצורה יפה! לעומת זאת, כאשר אדם מתנהג בצורה יפה וטובה האחרים רומסים אותו ! לא מכבדים אותו! ואני לא מדברת רק עלי , אני במצב טוב , אין לי בעיות חברה ! יש כאלה שמבאסים אותם, צוחקים עליהם , מרביצים להם , "דורכים" עליהם – ברוך ה' אני לא ככה. אבל בכל זאת אני מרגישה שאני יותר מדי קפדנית וטובה ! ולא יילך לי ככה בחיים! בבקשה תגידו לי מה לעשות , מה אתם עושים במצבים כאלה שאתם מרגישים שהאנשים מנצלים אותכם? איזה משפטים אתם אומרים , שיכולים לגרום לאותו אדם לחשוב? נגדיר את זה בצורה כזאת : משפטים במקום , קולעים …! תודה רבה!
שלום רב,
יש פער רציני מאוד בין העוצמה שבה את כותבת, שהיא מרשימה בצורה בלתי רגילה, ובין הצורה שבה את מתנהגת בחוץ (כפי שאת מתארת). בתוכך את אדם חזק, עם רצונות ושאיפות, עם תדמית עצמית מסוימת, ובחוץ את מתנהגת אחרת לגמרי. קודם כל, תדעי שאת לא לבד: כל העולם כזה. השאלה רק באיזו כמות. יש אנשים שאצלם זה חזק יותר, ויש אנשים מעטים מאוד, שאצלם רק נקודות מסוימות ממש נראות שונה בפנים ובחוץ.
איך מתגברים על זה? איך משתנים? קשה לי להגיד לך. לפעמים לשנות את החברה שאיתה מסתובבים עוזר. את מגיעה למקום חדש ויכולה להציג את עצמך כמו שאת באמת. הבעיה בפתרון הזה, שלשנות חברה זה קשה מאוד, ותמיד חוזרים תכל'ס לאותה חברה מוכרת.
אני לא מסכים איתך שהמסקנה מהסיפור של השולחן פינג-פונג היא שמי שמתנהג כמו "חזק" ומדבר כמו "חזק" מנצח. אני מסכים איתך שכך העולם מתנהל. למה אני מתכוון? העולם מתנהל על בסיס כסף, כוח, הצלחה, עוצמה פיזית, אלימות מילולית וכו'. זה נכון, זה המצב, ואין להכחיש. אבל זה נורא ואיום שזה ככה, והדבר האחרון שאנחנו צריכים, או את צריכה, זה לרצות להיות חלק מזה! נכון שמי שצועק מנצח בויכוח, אבל זו לא סיבה להתנהג כמוהו.
לטווח ארוך, דוקא מי ששומר על הכללים, בסופו של דבר, מנצח. לא תמיד רואים את זה כאן ועכשיו, אבל ככה זה. מי שמתנהג באלימות, בכח ובכעס נעשה בסופו של דבר אדם שהחברה לא רוצה אותו ולא מעריכה אותו.
אני לא חושב שאנחנו צריכים להתנהג, למשל, ברכות ונחמדות לאויבים אמיתיים. צריך להכות בהם בכל הכוח, יותר ממה שהם מכים בנו, אחרת זה לא ייגמר, וזה הפתרון הנכון. אבל בסכסוכים אישיים בין בני אדם, אל תבחרי בדרך הזאת, אלא אם כן זה ממש נחוץ, וזה הדבר הנכון לעשות. זה קורה לעתים נדירות.
לרוב, משפט נוקב אחד, בקול שקט ומחושב, כמו: "הייתי מספיק טובה בשבילך כדי ללמוד איתי למבחן, אבל לא מספיק חשובה כדי שתתקשרי כשהייתי חולה", זה יכול לעשות לאדם שמולך הרבה יותר מאשר לצעוק או לבחור בדרכים אחרות.
אמנם את כותבת שאת מאוד רוצה להגיד את כל הדברים האלה שיש לך בפנים, אבל לא מצליחה. כתבתי לך שרוב האנשים ככה, מי יותר ומי פחות. זו עבודה קשה. אבל אם תתגברי על עצמך פעם אחת, ותאמרי את שעל לבך, יהיה לך יותר קל בפעם הבאה. אל תחשבי על התדמית שלך, על מה שהיית עד היום, על מה יגידו! תחשבי על השינוי שאת מנסה להוביל, וזה אולי יעזור לך.
אני אומר לך מראש: זה לוקח זמן. להשתנות זה הדבר המורכב ביותר שיש, אבל גם האפשרי ביותר שיש, ואין מתאים יותר מהתקופה הזו עכשיו לפני ראש השנה לומר את זה. עכשיו יש לך הזדמנות, תנצלי אותה!
בהצלחה,
נדב, חברים מקשיבים.
נ.ב.
את מוזמנת לראות את הסרט "תעביר את זה הלאה" – אפשר להשתנות!
