סליחה על זה שזה מבולגן אבל זה מה שיצא לי מהלב..
דיי אני כבר מיאושת אוווופפפ!!!! אני מאוהבת במישהו אבל זה מישהו שאני לא יכולה להיות מאוהבת בו כי כולן רוצות וניראלי יש לו חברה ואני לא יודעת מה לעשות!!! כל הזמן שאני מסתכלת עליו מדברת איתו אני יודעת שזה לא טוב!! גם כשהוא לא בסביבה שלי אני חושבת עליו ולא יכולה להוציא אותו מהראש..ואני לא רוצה את זה ממש לא!! אני חושבת שהגיל שלי זה לא הגיל שבו אני צריכה חבר או משהו כזה אבל אני לא יכולה אני פשוט התאהבתי,מאוהבת בו ואין לי מה לעשות בזה..אווופפ בבקשה תעזרו לי בזה אני מיואשת כבר!!
אני בת 16 והוא גם.
יש כמה תשובות לבעיה שלך.
הקצרה ביותר פשוט אומרת:
תהיי חזקה! זה יעבור. כולנו עברנו את זה. גם את תעברי.
הארוכה יותר מזכירה לי את סיפור ה´המירוץ אחרי הכריש´:
ושם מסופר על כריש שהיה הדג הכי תותח בבריכה.
מה זה תותח? לפחות נראה כמו הסגן של אלוקים.
הייתה לכריש הזה בלורית יפה כזו, שעפה ברוח.
היה לו גם צחוק מתגלגל שישר היה ממיס את כל שאר הדגיגות של הבריכה.
כשהכריש הזה היה מעביר פעילות בסניף, אז כל הדגיגים הקטנים הסתכלו עליו בהערצה וכל הדגיגות הקטנות רצו שככה, אבל ממש ככה יראה הבעל שלהם.
כשהוא היה מוביל התנדבות בסניף, לא היה דג אחד שלא שחה איתו ביחד.
קיצר, את יודעת, כריש אמיתי.
אבל להבדיל מסתם כריש, הכריש הזה היה גם עם מידות טובות, אופי נהדר, לב זהב ויראת שמיים אמיתית
זאת אומרת, שחו במים עוד כמה דגים צדיקים, אבל אף אחד לא באמת נראה…את יודעת…כריש.
ואז התחיל מירוץ מטורף אחרי הכריש שלנו.
כל הציידים הרגישו שהם פשוט צריכים להשיג אותו.
למה דווקא אותו ולא כריש או דג אחר? שהרי יש הרבה דגים בים?
כי הוא היה פשוט כריש. כל כך מדהים ומקסים, נהדר ואלוהי, שהם ממש אבל ממש רצו שגם להם יהי´ה דג כזה.
הם רצו להסתובב עם הכריש בכל מיני מקומות
ללכת איתו לסרט
לשחנ"ש איתו כל הלילה
לכתוב לו מכתבים
לקבל ממנו מכתבים
ובעיקר לאהוב אותו ושהוא יאהב אותם בחזרה.
כי אין כמו אהבה של כריש.
בסופו של דבר, היה צייד אחד שהקדים את כל שאר החברים הציידים שלו ובסוף הוא הצליח לצוד את הכריש. רק מה, בדרך, הכריש נחתך ונפצע כל כך קשה, עד שירד לו המון דם וגם נוצר לו חתך ממש מכוער בכל הפנים הכרישיות שלו.
כשראה הצייד שבעצם הכריש שהוא כל כך חלם עליו נפצע ונחתך ולא רק שהוא לא נראה כל כך זוהר ויפה אלא הוא עוד צריך לעבור ניתוח וטיפולים בשביל להתרפא, הוא פשוט וויתר עליו וזרק אותו בחזרה למים.
הכריש האומלל שלנו, ניסה להחזיר שיחות לכל אותם דגים שרצו אותו מלכתחילה, אבל הוא לא הבין למה אף אחד כבר לא מתלהב ממנו יותר. עד שאיזה דג סלומון אחד, הביא לו מראה שהסבירה לו, למה הקסם הכרישי לו עבר כבר מן העולם.
"טיפש" אמר לו הסלומון "הם אף פעם לא אהבו אותך. הם אהבו את המחשבה שאתה תהיה שלהם. הם בעצם אהבו את עצמם. ועכשיו שאתה כבר לא יכול לתת להם כלום, הם לא רוצים להתקרב אליך כי השאלה היא לא מה הם יוכלו לתת לך, אלא מה אתה תוכל לתת להם. ועכשיו שאתה פצוע, כנראה שזה לא יהי´ה כל כך הרבה".
עד כאן הסיפור של הכריש.
שבי עם עצמך ותחשבי על איזו אהבה את בכלל מדברת ואת מי את בעצם אוהבת.
האם חשוב לך בכלל מהבן אדם הזה, או שחשוב לך שהבן אדם יהי´ה שלך ואיתך?
ואם הקב"ה בכבודו ובעצמו יגיד לך שהוא הולך להיות הכי מאושר בעולם דווקא עם החברה שלך, מה אז?
גם אז תפרגני לו או שאולי תרגישי משהו אחר?
זה שאת מרגישה מאוהבת בו זה אחלה.
מדובר ברגשות בריאים שהקב"ה הביא לך בשביל שישמשו אותך בעוד כמה שנים כשתוכלי לאהוב את בעלך.
בינתיים, תחשבי על הסיפור ותשאלי את עצמך איך את יכולה לקחת את כל האנרגיות הגדולות האלו ולרתום אותם למען מטרה שתוכל בשלב הזה של החיים שלך, להצמיח ולממש דרך האנרגיות האלו, את הכוחות הגדולים שטמונים בך.
רק טוב
אבינועם
avinoam811@gmail.com