יש לי מנהג גרוע מאוד: אני משקרת כל הזמן. אני לא מדברת רק על מצבי לחץ, כאשר מדובר בעונש וכדומה אם לא אשקר, אלא על כל דבר, אפילו סתם. גם כשאני מספרת לחברות שלי סיפור שקרה אני הרבה פעמים מוסיפה פרטים שאינם נכונים. מה לעשות? איך אפשר לתקן מידה רעה כל כך?
שלום וברכה!
אשרייך שאת מבינה את הבעיה ורוצה להתקדם בכך – זה כבר חצי מהדרך!
אכן, זוהי שיטתו של היצר – להרגיל את האדם אל העברה, ולא רק להרגיל אותו, אלא גם להכניס אותו עמוק יותר ויותר פנימה – עד שזה נהיה לאדם טבע שני.
הקב"ה מצווה אותנו לרחוק משקר – "מדבר שקר תרחק" , לא רק 'לא לשקר' – אלא ממש להתרחק, עד הקצה השני!
ומדוע כל כך חשוב להתרחק משקר?
משום שהעולם צריך להיות בנוי על טוב, על טוהר – והשקר הוא הפוך, הוא מסבך את האדם, הוא גורם לעוד שקרים, הוא גורם לאנשים נזק – הוא הופך אותנו מאנשי אמת, מאנשים שאפשר לסמוך עליהם, לאנשים שהחברים שלהם לא מאמינים להם, לאנשים שנחשבים כלא אמינים, לאנשים שצועקים "זאב, זאב!" , עד שלא מתייחסים למה שהם אומרים.
אבל… ברוך ה' , תמיד יש דרך לחזור לדרך האמת (תרתי משמע), צריך פשוט להחליט – מספיק ודי!
מעכשיו – אני הולכת לקיצוניות השניה, ולא רק שאני לא משקרת, אלא אני מקפידה להגיד את האמת לפרטי פרטים, ואם קרה , שלא דייקתי באיזה שהוא פרט, אני חוזרת ומסבירה.
כל פעם שאני רוצה להגיד משהו – אני עוצרת 5 שניות וחושבת – "האם זה האמת, רק האמת וכל האמת?" או שיש פה ושם הגזמות.
ובעז"ה – כל השקרים יעלמו כלא היו, ותרגישי טהורה ואמינה, וכל מי שידבר איתך יחוש אותו דבר.
עלי והצליחי!
מתי, חברים מקשיבים
