אני מסמיק כשמדברים איתי

ב"ה
שלום וברכה.
שמחתי לקבל את שאלתך ולדעת שאני לא היחיד שיש לו בעיות כאלה. גם לי היו קטעים שהייתי מתבייש לעשות דברים וזה הגיע אפילו עד זה שהתביישתי לבקש שקית חלב מהשכנים.
נראה לי שכדי להתמודד עם הבעיה יש דבר ראשון להבין מאיפה היא נובעת. ביישנות בכלל מקורה [בהרגשה או חשש] שיש משהו לא בסדר בי או שעשיתי איזושהי טעות שאני לא רוצה שאחרים ידעו עליה. הדוגמה הכי פשוטה היא שמישהו מתבייש כי הוא לא יודע דבר בסיסי כמו מהי בירת מדינת ישראל. אם אדם לא ידע לענות על שאלה כזאת בפני ציבור גדול הדבר יגרום לו להרגשת בושה.
חשוב לציין שהרבה פעמים (ואולי אפילו ברוב הפעמים) הביישנות נובעת מהרגשה או מחשש שאולי "משהו אצלי לא בסדר" שהיא מוטעית. גם הבעיות שתיארת מתייחסים לסוג של בושה שנובעת מטעות. במקרה של הכיתה נראה לי שאתה מפחד שאולי התשובה שלך לא נכונה ואז "פדיחות". במקרה של האוטובוס אתה אומר לעצמך שאולי מצפים ממך לשים לב לתחנות שעוברות וחושבים שאתה צריך לדעת הכל (כמו לאיפה בדיוק מגיעים כל קווי האוטובוס בירושלים).
בכל מקרה אני רואה כאן שתי טעויות שלך שאפשר לדעתי עם קצת חשיבה לפתור:
א. אתה לא מספיק בוטח בעצמך ותמיד חושב "אולי אני לא יודע" ו"אולי אני טועה"
ב. אתה חושב שאם אתה טועה או לא יודע זה סוף העולם.
אז דבר ראשון אני בטוח שאם תשווה את עצמך לאנשים אחרים תראה שאתה לא פחות חכם מהם (ואולי אפילו חכם יותר מהאדם הממוצע) ושבעצם אין לך שום סיבה לחשוב שתטעה.
דבר שני וחשוב לא פחות שאתה מן הסתם יודע אבל לא מודע אליו בהקשר הזה "לכל אחד מותר לטעות". אף אחד לא מצפה ממך להיות מושלם, אף אחד לא מצפה ממך לדעת את כל התשובות לכל השאלות ולדעת את כל מערכת קווי האוטובוס של אגד.
בקיצור פעם הבאה שיקרה לך מצב כזה תגיד לעצמך דבר ראשון שאין שום סיבה שאני אטעה ושגם אם אני אטעה כנראה שאני לא הראשון ולא האחרון בתחום ואף אחד לא יעשה מזה יותר מדי סיפור.
דבר נוסף שחשוב לי לומר הוא שבאמת לפעמים צריך להיות אמיץ ולומר לעצמך למרות שבאמת יש סיבה להתבייש חשוב לי לדעת משהו מסוים ולכן אני אשאל מישהו. לי לדוגמה קרה שמאז הבר מצוה כמעט ולא קראתי בתורה ולא עליתי לתורה כי פשוט המעמד הפחיד אותי ופחדתי שיהיו לי טעויות – מה שנקרא פחד בימה. את המצב הזה הייתי יכול לפתור בקלות אם לא הייתי מגזים במחשבות מה יקרה אם אני אטעה. בכל מקרה בסופו של דבר מה שקרה הוא ששכחתי לגמרי את טעמי המקרא ואז בשיעור ד' בישיבת הסדר מאוד התביישתי בכך שאני יודע הרבה דברים אבל דבר כזה בסיסי אני לא יודע. כאן באמת הייתי צריך אומץ אבל אמרתי לעצמי שחברים שלי לא ילעגו לי (הם הרי חברים שלי) וביקשתי מחבר לעבור איתי על הטעמים מחדש.
מקווה שעזרתי
עקיבא.

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!