שלום!
קודם כל כל הכבוד לכם על העזרה והתמיכה. אתם עושים עבודת קודש ויישר כח!
אז ככה….
אני בת 16 וחצי…ויש לי בעיה…
אני בזמן האחרון חושבת הרבה על המוות. כל כאב קטן שיש לי אני מפחדת וחושבת על המחלה….
אני חולמת בלילה חלומות על מוות ואני מתעוררת בבהלה…
אני כבר ממש מפחדת ולא יודעת מה לעשות….
גם כשאחד מהמשפחה לא מרגיש טוב..אני ישר נילחצת….
זה אף פעם לא היה לי….זה התחיל רק לפני שבועיים,שלוש..כשקראתי סיפור מהאתר שלכם על מישהי
שחלתה.. וגם את המכתב של אודי….
אנא עיזרו לי….כמה שיותר מהר…..
תודה רבה!!! בתאל
שלום!
הפחד שלך הוא הגיוני ביותר. יכולים לקרות לאדם כל מיני דברים נוראיים, ואין לו שליטה על כך. אדם יכול לקום בבוקר ולגלות שהוא חולה בסרטן, שנשרף לו הבית ומה לא…
בעצם, זה נותן הרגשה מאד מפחידה. זה נותן הרגשה שאנחנו כלום, שאין לנו שליטה על החיים שלנו, שאין לנו שליטה על מה שיקרה לנו…
וזה נכון, אין לנו.
יש מישהו אחר ששולט בחיים שלנו. קוראים לו הקב"ה.
מה שטוב הוא שהמישהו הזה הוא לא איזה עריץ אכזר.
הוא גם אף פעם לא עושה טעויות.
הוא גם מאד אוהב אותנו.
והוא עושה רק את מה שהכי הכי הכי טוב בשבילנו.
יותר מכך, הוא גם נותן לנו את הכוח להתמודד עם הדברים.
צריך לדעת שכל מה שה' מביא על האדם, זה הכי הכי טוב בשבילו. תסתכלי על ר' עקיבא למשל. כשהוא הלך פעם עם החמור, התרנגול והנר שלו ולא רצו לארח אותו בעיר אליה הוא הגיע, הוא נשאר בחוץ בודד בלילה. חושך. לא היתה אז תאורת רחוב, לא היה כלום. רק חושך וחושך והוא לבד. אני הייתי רועדת מפחד, לא הייתי מפסיקה לבכות. מי יודע מי מסתתר שם בחושך הזה, איזה חיות רעות יכולות לבוא ולבלוע אותי פתאום ואף אחד לא יידע… ופתאום אכן בא אריה, אריה!!! והוא אוכל את החמור. איזה פחד!!! אריה!!! ה', למה אתה עושה לי את זה?
אבל רגע… ר' עקיבא אומר משהו אחר…
"כל דעביד רחמנא – לטב". "כל מה שעושה הקב"ה, הכל לטובה".
חיה רעה שניה מגיעה. ה', תציל אותי, בבקשה!
הפעם התרנגול נאכל. איזה פחד!!!
ור' עקיבא רגוע. "כל מה שעושה הקב"ה, הכל לטובה".
ואז נושבת רוח, והנר נכבה. זהו, עכשיו זה חושך גמור. לבד בחושך.
היית פעם במצב כזה? את יודעת מה זה, להיות לבד בחושך, כשאת יודעת שיש גם אריה בסביבה?
ומה ר' עקיבא אומר? "כל מה שעושה הקב"ה, הכל לטובה".
ובאמת זה היה לטובה, לא? כשבאו שודדים ולקחו את כל אנשי העיר בשבי, ר' עקיבא ראה למה זה באמת היה לטובה.
זהו. לפעמים דברים נראים לנו נוראיים ממש, אבל צריך להתחזק בביטחון בה' ולדעת שזה רק לטובה. הידיעה שלא משנה מה יקרה לך, שזה תמיד יהיה טוב, היא מאד מרגיעה.
צריך להאמין גם שבעז"ה נצליח להתמודד עם כל מה שאי פעם יקרה, ושנצליח גם לשמוח בכך, כי ה' ייתן לנו כוח בשביל זה, ושלכן אין בכלל מה לדאוג.
גם מה שקרה לר' עקיבא באותו לילה לא היה פשוט, אבל בזכות הביטחון שלו בה' הוא הצליח לעבור את הכל ברוגע ובשמחה. הנסיון הזה גם הראה איזה תעצומות נפש יש בו, כמה כוח ה' נטע בו לעבור את הכל. ה' נוטע כוח כזה בכל אדם, בכל ניסיון שיש לו בחיים.
אז בעצם, הגיע הזמן להחליף את המילה "צרות" במילה "אתגרים", כי זוהי באמת ההסתכלות הנכונה. כשמסתכלים על זה ככה, לא דואגים בכלל, אלא להפך – שמחים!
דבר נוסף – האדמו"ר הזקן היה אומר: "תחשוב טוב, יהיה טוב". אז תחשבי שיהיה טוב, וכך אכן יהיה.
אם את עדיין מרגישה בפחד, כדאי לקרוא ספרים בנושאי אמונה ובטחון (יש את "אמונה ובטחון" של החזון איש). אפשר גם להתפלל לה' שייתן לך כוח, יישוב הדעת ומנוחת הנפש לשמוח בכל מה שיבוא עלייך (זה מה שאני עושה וישר רואים תוצאות).
וראי עוד תשובה על "איך להתמודד עם פחדים":
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=34372
בהצלחה בכל,
תמר, חברים מקשיבים.
tamiii@walla.co.il