אני מתחצף ומזלזל באנשים. מה לעשות?

שלום כותב יקר.
משאלתך הקצרה ניכר שיש לך שאיפה אמיתית להשתפר ולהיות טוב יותר, וגם שאתה משקיע מאמצים בעניין, ואפילו מוכן לשאול ולהתייעץ, מה שלא כל אחד מוכן לעשות. חזק ואמץ והמשך בדרך הטובה הזו, ואני משוכנע שבסופו של דבר תצליח. כתוב "שבע יפול צדיק וקם" (וזה לא רק 7 אלא יכול להיות גם 777), ואמרו חכמים "בא ליטהר – מסייעים אותו". דע לך שה´ שמח שמחה גדולה על כל התגברות שלך, ואפילו הקטנה ביותר.
אתה לא צריך לראות את עצמך כמישהו עם "בעיה" שצריך להיפטר ממנה, אלא כנער עם כוחות חיוביים שרק צריך ללמוד לכוון אותם ולשלוט בהם. ממה שכתבת נראה שיש לך כוח של גבורה ועזות, שעשויים להיות חיוביים מאוד במקומות המתאימים. הכוחות האלה מאפשרים לך לא להיכנע למגבלות, לעמוד על שלך (גם מול היצר הרע למשל) ולא להתבייש לעשות דברים חיוביים גם במצבים לא כ"כ נעימים. (האם חשבת פעם על כך שישנם אנשים ביישנים שלא מסוגלים למשל לעמוד על שלהם, או ליצור קשר עם אנשים שהם לא מכירים, והם עשויים לקנא בך מאוד על הישירות שלך?)
אבל כוח חזק כזה כמובן צריך הרבה שליטה, כי במקומות הלא נכונים הוא עלול מאוד להזיק. וכמו שאתה כותב, זה מה שאתה משתדל לעשות. אז קודם כל, אם הצלחת פעם לעצור בעצמך ולהימנע מלומר משהו שלילי – תעריך את זה! זה דבר גדול מאוד, וכמו שאמרו חכמים: "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר ´תולה ארץ על בלימה´". אולי כדאי אפילו שתרשום לעצמך את כל ההתגברויות האלו, כדי לשאוב מהן כוח. אחת הדרכים של היצר הרע לעבוד עלינו, היא לשכנע אותנו שאנחנו שייכים לו והנטיה הטבעית שלנו היא למעשים הלא טובים שהוא מוכר לנו. במצב כזה הרבה יותר קשה לנו להתגבר. לכן חשוב שנזכור תמיד שאנחנו טובים, והפעמים שבהן התגברנו הן אלו שמבטאות באמת את האישיות האמיתית שלנו. אל תאמין לאף אחד, ובמיוחד לא לעצמך, שאתה "לא בסדר". להיפך: תאמין שאתה טוב ורוצה טוב, שאתה לא שייך בכלל למידות הרעות, ושאתה משכלל כל הזמן את השליטה שלך. גם אם אתה נכשל הרבה פעמים זה דבר חולף וזמני.
ועכשיו לעבודה עצמה. דמיין לעצמך שני מתאגרפים: האחד מנסה לתת לשני אגרוף בלסת, והשני מסובב לו את היד בתרגיל פשוט ונותן לו בבטן. הראשון קם, ועם רצח בעיניים מנסה שוב, והשני שוב חוסם אותו עם אותו תרגיל בדיוק. כמובן שהראשון צריך להבין, שכל עוד הוא לא יהיה יותר מתוחכם, הוא לא יצליח להתגבר גם אם הוא ינסה אלף פעמים. הנמשל הוא, כמובן, אתה והיצר הרע. אל תוותר לו! תלמד את נקודות התורפה ואת נקודות החוזק שלך ושלו, ותשתמש בזה כדי לנצח.
לכן כדאי שתפנה לך קצת זמן נוח ושקט, ותנסה לחשוב על השאלות הבאות. כמובן שכל זה רק דוגמאות:
באלו מצבים אני "נדלק"? אלו דברים גורמים לי לכעס וזלזול שמתבטא בחוצפה? מה אני מרגיש באותו רגע?
האם כשפוגעים בי אני מרגיש שאם לא אענה אז אני כביכול לא "שווה"? האם אני יכול להסביר לעצמי מבחינה שכלית למה זה לא נכון?
האם כשמעבירים עלי ביקורת אני רואה את זה כפגיעה אישית?
האם אני מתקומם מול אי צדק (של המורים למשל) או גם כאשר אני עצמי לא צודק?
האם יש משהו אחר שמפריע לי בהתנהגות של ההורים / המורים / החברים? האם זה דבר אמיתי (בהחלט יכול להיות שכן)? האם אני יכול לדבר על כך איתם בצורה שקטה ובזמן רגוע? מה אני יכול לעשות כדי שזה לא יגרום לי להידלק?
האם אני יכול להסביר לעצמי מבחינה שכלית למה עדיף שלא להגיב, ולמה זה עדיף לי אישית? אם אשנן את ההסבר הזה מדי פעם, בזמנים רגועים יותר ורגועים פחות, האם זה עשוי לעזור?
האם אני יכול לדבר עם ההורים שלי (למשל) על העניין הזה עצמו, ולומר "אני באמת רוצה לדבר איתכם בצורה מכובדת, אבל לפעמים אני לא מצליח"? (כמובן שזה לא נעים, אבל בשביל מה ה´ נתן לך עזות?…)
באלו זמנים יש לי שליטה עצמית טובה פחות (למשל: כשאני עייף, או מאוכזב, וכו´)? האם בזמנים האלו אני יכול להזכיר לעצמי מראש שאם משהו יכעיס אותי, זה יותר בגלל המצב שלי ולא כל כך בגלל הדבר הספציפי הזה?
האם אני יכול לזהות רגע קודם שאני הולך "להידלק", ואז לעשות משהו בעניין (למשל, להזכיר לעצמי למה עדיף להיות בשליטה)?
האם כשאני כועס אני חושב כל הזמן על מה שהכעיס אותי, וכך "מתחמם" יותר ויותר? כיצד אני יכול להחליף את המחשבות הללו במחשבות חיוביות?
אם אצליח לגרום לעצמי לעצור לשתי דקות / לשתות כוס מים / לעשות גלגול ראש או משהו מצחיק אחר ורק אחר כך לדבר, האם זה עשוי לעזור? אולי פשוט לברוח מהמקום לכמה רגעים, מתוך הבנה שברגע זה השליטה שלי לא כ"כ טובה ואני עלול לעשות משהו שאצטער עליו? (אחת מנקודות התורפה של היצר הרע, שאם מצליחים לדחות אותו לאחר כך, אז תוך זמן קצר הוא מאוד נחלש).
אם אדמיין לעצמי מדי פעם, כשאני רגוע או כשלא, שמשהו או מישהו מרגיזים אותי ואני שולט בעצמי ושותק או מדבר בנחת – האם זה עשוי לעזור גם כשזה קורה "על אמת"?
אם אתן לעצמי פרס קטן או ארשה לעצמי לעשות משהו כייפי על כל פעם שאני מתאפק, האם זה עשוי לעזור?

עוד שתי נקודות:
יכול להיות שהעבודה המרכזית שכדאי לעשות היא לפתח עין טובה, לימוד זכות ומחשבות חיוביות, וכך למנוע מלכתחילה את ההתנגשויות. כשאתה רגוע, קח מישהו ותנסה לחשוב עליו דברים טובים. רשום לעצמך את התכונות הטובות שלו, את המעשים הטובים שלו, ונסה ללמד זכות גם על הצדדים הפחות טובים. אם למשל יש מישהו שנוטה להיות מאוד ביקורתי כלפיך, חשוב על כך שהוא בעצם מתמודד בדיוק עם מה שאתה מתמודד. כך תוכל להבין אותו ולא לכעוס עליו. נסה לפתח תחושה חיובית כלפיו.
עשה את זה לעוד אנשים, ובפרט לאנשים שאתה לפעמים מתכסח איתם. כשאתה פוגש את האנשים האלה, תזכיר לעצמך את מה שחשבת ומה שרשמת. ממילא גם אם ישנה התנגשות מסויימת יהיה לך הרבה יותר קל לשמור את עצמך בתוך ההתייחסות החיובית ומתוך זה להתייחס ולדבר (למשל: "אמא באמת אוהבת אותי ולא מתכוונת להרגיז אותי, אבל היא קצת עייפה ועצבנית עכשיו. צריך להבין אותה"). העבודה הזו יכולה לשנות לטובה את כל ההתייחסות לחיים.
אחרון חביב: תפילה. התפילה היא העצה הכי טובה לכל העניינים, בעבודת ה´ ובכל דבר שהוא. דבר עם ה´, ספר לו על הקשיים שלך ובקש ממנו שיעזור לך לעשות טוב. נסה לדבר עם ה´ בשפה שלך אפילו חמש דקות ביום. העצה הזו מחוללת פלאות גם ברוחניות וגם בגשמיות.
כמובן שאי אפשר לקיים את כל העצות האלה בבת אחת. אבל כל עוד נמצאים בתהליך חיובי של התקדמות, אז כמו שכתוב "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" (שם, שם, סתם…)

לסיום רון, אני מאחל לך שה´ יעזור לך להוציא לפועל את כל הרצונות הטובים שלך ולנצל את כל כוחותיך לדברים טובים, ולזכות לחיים טובים. אם תרצה, אשמח לשמוע ממך גם בהמשך.

יישר כוח ובהצלחה רבה,
יוסף