כל פעם שאני רואה מישהוא עצוב או שמישהו מעליב מישהו וזה לא קשור אלי גם אני נעלב וניהיה עצוב. למה זה קורא לי?
תודה אברהם.
אברהם שלום!
קראתי את שאלתך החשובה.
זו באמת תופעה שקורית להרבה אנשים, ובמיוחד לרגישים ולמיוחדים שביניהם.
זה שאתה כל כך מזדהה עם החברים שלך עד כדי כך שעצוב לך זה אומר שאכפת לך מהחברים שלך מהסבל שלהם, מהרגשות שלהם, וזה נפלא.
זוהי מידה נפלאה שקוראים לה נושא בעול עם חברו
אבל:
נראה לי שאצלך היא קצת לא כל כך מאוזנת.
כלומר, אם אתה עצוב זמנים ארוכים בגלל חבר זה לא מספיק מאוזן
למרות שבמידה מסויימת זה כן טוב, אתה מבין.
נראה לי שההזדהות עם החבר אחרי שהרגשת את הצער והכאב שלו כדאי שתחשוב מה אתה יכול לעזור לו,
הרי אם אתה סתם יושב ועצוב זה מראה על רגישות גדולה שלך,
אבל זה לא עוזר לחבר שלך
וכדאי שתנצל את הרגישות הנפלאה והנדירה שלך לעזור לחברים היקרים שלך,
למשל:
אם פוגעים בחבר לעזור לו להגן עליו בכבוד
אם אתה לא יכול להתפלל עליו
תפילות תמיד עוזרות,
ואז הצער שלך פועל פעולה בעולם.
הוא משנה מציאות
הוא עוזר לאנשים.
מתוכו אתה עושה פעולות טובות ויקרות וחשובות
אתה מבין,
חשוב לא רק להצטער אלא לעשות משהו עם הצער הזה
ואז זה יותר שלם.
ואז אתה גם פחות תהיה עצוב סתם כי תרגיש שעשית מה שאתה יכול בשביל לעזור
ותפילות תמיד עוזרות!
זוהי הצעה.
אם זה לא נראה לך תוכל כמובן לא לעשות את זה אבל נראה לי שכדאי לך
בהצלחה
ותמיד אפשר לכתוב שוב
לי או למישהו אחר מחברים מקשיבים.
כל טוב,
נחמה.
