שלום וברכה!
שמי שיראל , אני גרה באזור המרכז. אני אוהבת להתייעץ עם האנשים שקרובים אליי ושיש להם ניסיון בתחום שבו אני מתייעצת אז החלטתי הפעם לנסות גם פה, אולי ייתנו לי כיוון וזוויות ראייה שונות שטרם בחנתי לעומק.
ב"ה זכיתי ובגיל צעיר נכנסתי לעניין השידוכים. תמיד הייתי מה שמכונה "בלחי"ת – לחוצת חתונה. תמיד היו לי הרבה חברים וחברות מהיישוב ואף בתנועת הנוער "בני עקיבא" שבה זכיתי להדריך חניכים מקסימים ולקבל המון. גדלתי , יצאתי מהחממה של האולפנה כשמה כן היא- חיממה אותי ונתנה לי הרבה צידה לדרך לא פחות מהמשפחה המדהימה שלי ב"ה. כשהגעתי לשירות לאומי ולמכללה והציעו לי בחורים והתחלתי ללמוד , להכיר את נושא השידוך על מה מדברים וכו' ולאט לאט כפסלתי פה ושם מועמדים.. פעם בגלל המראה, פעם בגלל שהוא לא ברמה הרוחנית שלי, פעם בגלל שאני לא בדיוק יודעת עליו פרטים וכו'.. ופה אתם נכנסים לתמונה – איך אני בתור בחורה בת 22 יוצאת לדייט ומתחילה לחשוב דווקא מה כן טוב בבחור שיושב מולי, מתחילה לומר כן ולא להפך , איך אני ממשיכה ליצור אווירה טובה בשיחה בינינו ולהמשיך לדייט שני שלישי ואף יותר ולא לקטוע את העניין בדייט ראשון- שני.
איך עושים זאת? קראתי הרבה על העניין אבל אשמח לשמוע מפי בעלי ניסיון שאכן גם הם בטח עברו מספר לא מבוטל של דייטים שאולי יתנו איזה עצם ועצה ואפילו זריקת מרץ וכוח להמשיך הלאה ולמצוא בע"ה את האחד שלי(:
תודה רבה תהיו ברוכים!
שיראל
שלום שיראל יקרה.
הנקודה שאת מדברת עליה, ראיית הטוב היא נקודה חשובה בעולם השידוכים, ובכלל בחיים. אני חושבת שהשאלה שלך מורכבת משתי שאלות שונות, הן אמנם עוזרות אחת לשניה, אבל יש פה שתי שאלות שונות.
הראשונה, היא איך אני מצליחה לראות את הטוב שיש בשני, בלי להיות ביקורתית ולחפש את הרע
השניה, היא איך אני מצליחה לקדם את עצמי לעבר דייטים נוספים.
אנסה לענות על הראשונה, שתעזור לשניה, וגם לגבי השאלה השניה אני אשמח לתת כמה דגשים שמהנסיון שאני צברתי (וצברתי..) אני מקווה שיוכלו לעזור לך לצלוח את המסע הזה.
אז בואי נתחיל!
[איך אני רואה את הטוב שיש ולא מתחילה ישר מלפסול?]
התשובה לכך היא די פשוטה. זו בעצם החלטה שלך. כשאת נפגשת עם בחור, או כל אדם, זו החלטה שלך אם את מחליטה להתמקד במה לא טוב בו, או שאת מחליטה לנסות ולהתמקד במה שכן טוב בו.
ברגע, שאת שמה לב תוך כדי הפגישה שאת מובילה את עצמך לאותה נקודה שבה את מתחילה לפסול את האדם שמולך, תעצרי רגע. קחי לעצמך נשימה עמוקה, ותתחילי לחשוב מה כן טוב בו. ברגע שתנסי להסיט את המיקוד שלך ממה לא טוב, למה כן טוב, אני בטוחה שתוכלי למצוא.
את יכולה להתחיל לתרגל את הדברים כבר מעכשיו לגבי הבחורים שיצאת איתם. תנסי לחשוב לגבי האחרון שפסלת, למה פסלת, והאם בכל זאת, על אף אותה נקודה שפסלת, האם יש בו נקודות טובות. לא לחפש כדי לנסות לחזור לאותו הבחור, אלא כדי לראות שאת מצליחה ויודעת לחפש גם את הטוב שיש באדם.
לדוג´, דיברת על רמה רוחנית נמוכה משלך, שהיא יכולה להיות נקודה לפסילה, אבל אני חושבת שכדי להכיר את הרמה הרוחנית של האדם, נדרש יותר מאשר פגישה אחת כדי להבין את זה. האם לא יכול להיות שאותו אדם שהחלטת לפסול אחרי פגישה אחת בגלל רמה דתית נמוכה משלך, ניחן בתכונות אחרות טובות, ואולי אפילו טובות משלך? האם הוא נהג בך בכבוד בפגישה? האם הוא ליוה אותך? הציע לשלם? התקשר אחרי הפגישה כדי לדעת מה קורה הלאה? נכון, לפי ההתרשמות הראשונית שלך האדם הוא ברמה דתית נמוכה משלך, אבל אולי בפעם הבאה במקום לנסות להתמקד ישר בזה, תנסי להתמקד בהתנהגות שלו. בדרך הארץ שלו.
מה שמוביל אותנו לשאלה השניה שנובעת מהשאלה שלך – [איך אני מתקדמת הלאה. איך אני גורמת לדייטים שלי להגיע לשלב מתקדם יותר?]
פה אני יכולה לתת לך את הטיפ הכי משמעותי מבחינתי – אל תחשבי על מה יהיה עוד כמה חודשים, האם הוא מתאים לי כדי להתחתן איתו. תחשבי בכל פגישה, האם היה לך נעים בחברת האדם, והאם את מעוניינת להפגש איתו פעם אחת נוספת. לא בשביל להתחתן איתו, אלא בשביל להכיר אותו.
אחרי כמה פגישות, תחשבי האם עכשיו, בשלב הזה של אחרי כמה פגישות, כשאני באמת כבר מכירה את האדם קצת יותר טוב, האם נראה לי שייך להמשיך מכאן הלאה והאם יש סיכוי שיתפתח מכאן משהו טוב.
ברגע שמורידים את הלחץ של להכיר מהר מהר כי צריך להתחתן, אז יש פניות נפשית גם להכיר את האדם שנמצא בצד השני. ואז אפשר להתקדם הלאה.
בסופו של דבר, מטרת הפגישות היא להכיר את הצד השני. ולבחון את האפשרות גם להתחתן איתו ולהקים איתו משפחה. וכיוון שמדובר בהחלטה שהיא רצינית, להמון המון שנים, נראה לי טבעי והגיוני לתת לתהליך הזה קצת זמן.
יש כאלו שיודעים להחליט אחרי מספר בודד של פגישות, אבל רוב האנשים לא יודעים, גם אלו שניחנו ביכולת "לקרוא" אנשים אחרים.
לא צריך לנסות למהר ולדחוק את הזמן. יש דברים שרק הזמן עושה. רק הזמן עם האדם, השיחות המשותפות, החוויות שצוברים בדרך, הם אלו שעוזרות לנו להכיר את הצד השני, וגם את הקשר בינינו.
שיהיה בהצלחה.
המטרה אמנם חשובה, אבל בדרך לשם, את יכולה ללמוד המון על עצמך, ולשפר את עצמך ולהפוך לאדם טוב יותר וראוי יותר, מה שבוודאי יתרום לתא המשפחתי שאת כל כך שואפת להקים.
סיון
sivanlax@gmail.com