שלום כבוד הרב,
ביולי האחרון התארסתי התכנון היה לתכנן את החתונה בעתיד מתוך רצון של הארוס שלי לגור ביחד (אני בחורה מסורתית ולא דתייה), לפני מספר ימים הארוס שלי החליט שאינו רוצה להתחתן כרגע, להביא ילדים ואף לגור ביחד השנה על אך שתכננו שנעבור לגור ביחד (ציינתי לפניו שאם אנו עוברים לגור אז אחרי חודשיים אנו מתכננים חתונה כי איני רוצה לגור מעבר למה שנדרש והוא הסכים לכך אך שינה את דעתו).
כעת אני שבורה, הוא החליט לבטל את האירוסין שלנו. הוא מסרב לענות לי להודעות ואינו מסתכל עליהם. הבנתי שמבחינתו על אף האהבה הוא לא מוכן לוותר על העקרונות שלו והרצונות שלו ששאלתי אותו למה הוא הציע לי אירוסים הוא כתב לי "כי באותו רגע רציתי" מעבר לכך נדמה שהוא לא מוצא את עצמו ומושפע משטיפות מוח מהסביבה שלו. אימי אמרה לי שאני צריכה להודות לשם שהוא הציל אותי ממנו כי אם לא הוא היה יכול לבטל את החתונה בשלב שאנו מתכננים הכל או מעבר לכך אך כעת אני שבורה וכואבת ואיני יודעת מה לעשות, אני מרגישה שאני בת 25 ובזבזתי את זמני על קשר.
אני הולכת לשיעורי רבנית והיא ציינה שצריך לזרוק דברים מהעבר שלא עושים לנו טוב (פחות או יותר ממה שהבנתי).
השאלה שלי היא כזאת, מה לעשות עם הטבעת אירוסין והמתנות שהוא קנה לי? מצד אחד אני רוצה למכור את הטבעת אירוסין ולתרום את הכסף לצדקה, מבחינתי הוא לא עמד בהתחייבות שלו כלפי ומעבר לזה יש לי חשש גדול שהוא יעביר את הטבעת למישהי אחרת שיחליט להתחתן ויסגור לי את המזל. בנוסף, אמי טוענת שאמו יכולה להטיל עליי קללה ואדם נוסף טוען שאם לא אחזיר זה יקשר אותי אליו על אף שאתרום את הכסף.
ובנוגע למתנות איני רוצה להחזיר לו אותם ומעוניינת לתרום לנזקקים (בובות, תכשיטים מגולפילד וכו')האם זה בסדר? גם אני קניתי לו דברים רבים שכנראה לא אקבל אותם חזרה.
אני מתנצלת על אורך ההודעה, פשוט אני במצב של חוסר וודאות וכאב רב.
שלום וברכה.
ראשית, אני מתנצל על העיכוב במתן התשובה.
שנית, מצטרף לצערך הרב, ומברך אותך שתצליחי להתגבר עליו בהקדם, ולהסתכל קדימה בתקווה.
לשאלתך.
בדרך כלל מי שמבטל אירוסין צריך לפצות את הצד השני שנגרם לו נזק בהוצאות וכדומה.
אם הדבר מוסכם בין הצדדים, את תצטרכי להחזיר את המתנות שהוא נתן לך (ולקבל חזרה את אלו שנתת לו).
איני סבור שצריך לחשוש לקללות או ל"סגירת המזל". אלו אמונות שאינן מתיישבות עם המסורת היהודית.
עלייך להתחזק בדרכך, ולקבל את עצת אימך שאם היית צריכה להיפרד ממנו, עדיף שהדבר קרה עכשיו ולא אחר כך.
ובנוגע לעתיד, אני מברכך שתזכי ב"ה בקרוב למצוא את בן זוגך האמתי, ולחיות אתו בכבוד הדדי, באהבה ובשמחה.
כל טוב.