בין טוב לרע/על הבחירה החופשית.

שלום רינה.

שאלתך נשאלה כבר לפני אלפי שנים בעת שדוד המלך עליו השלום ברח מאויביו. "עד מתי רשעים, ה´? עד מתי רשעים יעלוזו? עמך ה´ ידכאו ונחלתך יענו, אלמנה וגר יהרוגו ויתומים ירצחו, [ויאמרו: לא יראה י-ה ולא יבין א-להי יעקב]"

השאלה הזו היא הרבה יותר יסודית ועמוקה. מדוע יש רע בעולם? איך זה שמהרגע בו ה´ ברא את העולם, כבר הרע חודר ומפעפע כארסו של נחש בכל הווית היקום?

באמת, כבר את מציינת בשאלתך ש[בראייה שלנו] אנחנו רואים שלטובים רע. כל מי שיתבונן קצת בעניין הזה יבין כי בוודאי הקושי הגדול נובע מכך שהראייה שלנו מוגבלת ומצומצמת. ובהתאם לכך – אנו רואים שלטובים רע. אבל גם כשהשכל מבין – הלב מתקשה להשלים, ובצדק. באמת אין זה מובן.

את זה שלצדיקים ולטובים רע, ואילו דרך רשעים צלחה – ניתן להבין בעין השכל. אנו יודעים ומאמינים כי ה´ ברא את הרוע שבעולם כדי להדגיש את הטוב, והעובדה שבדרך כלל הטומאה מתגברת על הקדושה – בכך ה´ רצה להגביר אצל בני האדם את הבחירה החופשית בטוב. שהרי אם להיות בצד של הטובים היה יותר כיף ויותר קל, הבחירה היתה הופכת להיות אי-בחירה. אם הרע לא היה יותר קורץ לאדם – לא היה לו במה להילחם.
אך מה עם הלב? איך משיבים ומקררים את תבערתו על חוסר הצדק הזה?
אז יש שתי תשובות לענין, אחת פשוטה ואחת לא פשוטה.
התשובה הפשוטה: אמונה.
התשובה הלא פשוטה: אמונה.

אין לנו שום דרך להתמודד עם כל קשיי העולם הזה, עם כל ההתמודדויות האינסופיות כנגד היצר הבוער בקרבנו – ללא אמונה פשוטה ותמימה בה´ יתברך – שמנווט את העולם כרצונו הטוב, ובוודאי טוב ה´ לכל ורחמיו על כל מעשיו.
וזו גם תשובה מאוד לא פשוטה. קשה כל הזמן לזכור ולהאמין בלב שלם שכך הוא רצונו של ה´ יתברך- ורצונו טוב לנו לאין ערוך ממה ש[אנו] חושבים אותו לטוב בשבילנו.
צריך התחזקות, התחזקות, התחזקות!
כתוב בגמרא (סוכה נב.) "דרש רבי יהודה: לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין והללו בוכין, צדיקים בוכין ואומרים: היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה? ורשעים בוכין ואומרים: היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה? ואף הקב"ה תמה עמהם". לאדם ישנה בחירה חופשית, האם ילך בדרך הקדושה או ח"ו בדרך הנגדית. הצדיקים מתפעלים ומשתוממים איך הצליחו לעמוד במערכה זו כנגד הרע, והרשעים מבינים עד כמה היו טפשים ובזויים בכך שלא השכילו דיים כדי לבחור באמת ובטוב.

הכל תלוי בבחירה שלנו. עלינו לקבוע ולחקוק בנפשנו, כי אנו לי-ה ועינינו לי-ה. כי עבדים אנו לה´ יתברך ורוצים לעשות את רצונו. (ואף אם נכשלים, הרי שעכ"פ רוצים אנחנו – אלא שהרע מונע ומעכב ומבדיל בינינו לבין אבינו שבשמים,וגם עצם הרצון והשאיפה חשוב ומועיל מאוד מאוד .)

ולענין עצם מהות הבחירה אני מביא שיחה קצרה ומדהימה בחדותה ובדיוקה – של ר´ נחמן בליקוטי מוהר"ן:
"שמעתי שאיש אחד שאל אותו [את ר´ נחמן מברסלב]: כיצד הוא הבחירה? השיב לו בפשיטות, שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה – עושה, ואם אינו רוצה – אינו עושה. ורשמתי זאת כי הוא דבר נצרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאוד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאוד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים מאוד".
לסיכום הענין, ודאי לנו שדרך ה´ היא הטוב האמיתי והמוחלט, לתקן את עצמנו – ולתקן עולם במלכות שדי. ואת חוסר ההבנה שלנו את דרך ה´ ואת טובו הגדול עמנו עלינו למלא באמונה פשוטה שבוודאי כל מה שה´ עושה הכל לטובה. (וחשוב לציין כי אומרים לטובה ולא לטוב. כי הקושי והסבל אינם טובים מצד עצמם, אך לבסוף מתגלה שהקושי והסבל שבדרך מביאים טובה גדולה ועצומה.)

אני מאחל לך ברכה והצלחה, ובעיקר הרבה אמונה והתחזקות בה´ יתברך.
הלוואי שכבר נזכה לראות בעיננו כיצד ה"לטובה" הופכת לטוב באמת – בעיני הבשר שלנו.
כל טוב, אברהם.
אם תרצי, אפשר להמשיך ולדון בענין (וכן אשמח לתגובות בכל נושא) דרך האתר או ישירות.
כתובת המייל שלי – bin725@Gmail.com.