הי .אני בקשר עם בן מהישוב שלי כבר שנתים וחצי{אני בת 17 וחצי}ברור לנו שזה קשר לחתונה.אנחנו שומרים על הכול מצניעות ועד לשון הרע. אנחנו לומדים ביחד מסילת ישרים.ניפגשים ומדבריםלעיתים רחוקות. וממש משתדלים לעשות את זה הכי נכון וטוב. בשביל להקים בית של תורה ומצוות.ובכול זאת כול מי ששמוע על קשר זה מעביר ביקורת .אני ממש לא מבינה למה.. מה הבעי'ה? אנחנו באמת עושים הכול כמו שצריך ולוקחים על עצמו דברים בזכות הקשר הזה. אשמח אם תוכלו לענות לי בהקדם…תודה מראש!!
שלום שואלת יקרה,
קודם כל, מגיע לכם יישר כוח גדול על ההשתדלות האמיתית לעשות הכל מתוך קדושה וקיום מצוות! אני באמת מעריכה את זה!
לפי מה שאת מתארת, את נמצאת בקשר עם בחור למטרת חתונה, ולכן ודאי את מבינה את חשיבותו של הקשר הזוגי בין איש לאישה. הנישואין הם מצווה גדולה וחשוב מאד למסד ולבנות אותם בצורה בריאה, נכונה וטובה. אם היית נערה צעירה בת 13-14, הייתי חושבת אולי צריך להסביר לך קודם כל – איך לבחור בן-זוג ואיך לדעת האם זהו קשר אמיתי ולא סתם התאהבות בעלמא, אולם לפי גילך ותיאור הקשר, אני מניחה כי את מספיק בוגרת ויודעת לבחון בין אהבה אמיתית להתאהבות והאם הבחור אכן מתאים לך. לא יכולתי שלא לשים לב לתיאור הבוגר של המקרה כ"קשר עם בן" ולא "חבר", מה שהאיר לי איזושהי נקודת אור חיובית שבאמת הקשר הוא קשר אמיתי ולא סתם קשר חסר תוכן, וכל כולו שריפת זמן, אנרגיות וכו'… אני מאחלת לך שאכן זה כך ושאי"ה תוכלו לבחון את הקשר בצורה טובה ונכונה ולעשות בחירות טובות בחייכם!
וכעת, אפנה לענות על שאלתך. את נמצאת בגיל מאד משמעותי בחייך. גיל זה הוא לרוב עדיין שלב בו מגבשים זהות. בנוסף לכל זאת, את עומדת בפני בחירת השלב הבא לאחר היציאה מהמסגרת המובנית של התיכון: שרות לאומי, מדרשה, לימודים… הדרך בה תבחרי תבנה אותך בע"ה ויתכן ויעשו בך שינויים גדולים, משום שתיתקלי בסיטואציות ותרבויות שונות שלאו דווקא הכרת קודם לכן. מלבד זאת, עצם הבחירה עצמה, ההחלטה מה לעשות ואיפה, תהווה בנייה מסוימת. יתכן והדברים הללו תקפים גם לגבי הבחור, אולם אינני יודעת בן כמה הוא ובאיזה שלב בחיים הוא נמצא.
את בעצם מתארת מקרה שחישוב קל מעלה כי מאז היותך בת 15 אתם בקשר זה עם זו. כיום את עומדת אחרי שנתיים וחצי שכבר עברתם יחד, ובפניך עומד פרק זמן לא ידוע עד החתונה, אם אכן ובע"ה הקשר ימשיך כרגיל ותגיעו לשלב ההחלטה. אמנם ניתן למשוך את הקשר עד שתרגישו בשלים לנישואין, אולם… מתי זה יקרה? בעוד חצי שנה? אולי רק בעוד 3 שנים? ואם, למשל, הבחור עדיין לא התגייס, אולי תעדיפו לחכות לסיום השירות הצבאי שלו, ותחכו עוד כמה שנים? עד מתי, בעצם, אפשר למשוך קשר כזה? לא נשמע ממכתבך כי בכוונתכם להתחתן בקרוב, ולכן כדאי לחשוב שוב ושוב – מה הלאה?
קשר ארוך, בכל גיל שהוא, הוא דבר קשה ולא מומלץ, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה נפשית. מבחינה הלכתית מדובר כמובן על נושא שמירת הנגיעה, שהרי קשה מאד לשמור נגיעה ואף אחד לא מבטיח לזוג שהוא לעולם לא יפול, שכן "אין אפוטרופוס לעריות". מלבד זאת, נוצרים גם הרהורים זה על זו שיכולים להביא לכל מיני איסורים, שאולי אנחנו, כבנות, פחות מבינות את הבעייתיות בכך, אבל כל גבר יוכל להעיד כמה קשר עם בת קשה מהבחינה הזו וכיוון שבקשר מעורבים בן ובת כאחד, צריך לשים לב גם לנקודה הזו.
גם מבחינה נפשית קשר כזה בעייתי. בגילאים הללו צריך לעצב את הפנימיות האישית של האדם, וכשיש "חבר", החבר מהווה סוג של מודל כלשהו, המנחה מבלי משים לאן לפנות ולאן ללכת, וללא כוונה הוא מונע מהשני לעצב את אישיותו כפי שהיה רוצה או צריך לעשות. בנוסף, יתכן ומתקיימת בנייה מעוותת של הקשר הזוגי כיוון שבמקום לבנות את הקשר ביחד, אחרי החתונה, מנסים לבנות אותו לפניה. ישנן עוד סיבות רבות למה קשר בגיל צעיר אינו מומלץ כלל (תוכלי למצוא תשובות נוספות באתר העוסקות בנושא, תחת הקטגוריה "בינו לבינה").
סיר האהבה שלכם גדוש ומלא, וככל שעובר הזמן האהבה ממשיכה להתבשל. יום אחד הבסיס של האהבה יתחיל להישרף, ולמעלה היא תתחיל לבעבע ולהישפך החוצה. היא תרצה למצות את עצמה, אבל אנחנו כדתיים לא נותנים לאהבה להמשיך הלאה אם אין קשר נישואין, ואז לאן היא תגיע? לידי איסורים כמו נגיעות? ואולי דווקא לשריפת הקשר על ידי ריבים, מתחים וכעסים?
כתבת שאתם נפגשים ומדברים לעיתים רחוקות. אני לא יודעת כמה זמן יש בין פגישה לפגישה אותו את מגדירה כ"רחוקות", במיוחד כשאתם מאותו הישוב, אבל אני בהחלט חושבת שמיעוט בפגישות היא דרך לשמר את הקשר בצורה טובה עד מיסוד הקשר ע"י נישואין. נסו לראות איפה עוד אפשר "להנמיך את האש" על מנת לא לגרום לאהבה להתבשל יותר מדי, אלא לתת לתבשיל להיות מוכן להגשה אך ורק בחתונה, בקדושה ובטהרה ואחרי שכל אחד התבשל מספיק טוב בתוך עצמו!! =)
אני מאמינה שאותם אנשים, עליהם סיפרת, המבקרים את הקשר, מרימים גבה משום שאנשים מטבעם נוטים לשפוט אחרים בצורה ביקורתית ולא לבדוק לעומק. לכן הם מעדיפים לחשוב על בעייתיות בקשרים כאלו מאשר להתאמץ ולחשוב אולי הקשר הספציפי דווקא לא סתמי. אגב, אני מאמינה כי אם מישהי בת 15 תבוא ותגיד לך "יש לי חבר למטרת חתונה", אינסטינקטיבית גם את תסתכלי עליה באותו אופן בו הם מסתכלים עלייך…
יחד עם זאת, חשוב מאד שתבררי עם עצמך יום אחרי יום האם הקשר עדיין רלוונטי, האם השינויים שיתכן ונעשו בכם לא פוגעים בקשר ואתם עדיין מתאימים זה לזו.
אאחל לכם שיהיה לכם המון הצלחה בהמשך, ובע"ה אם אכן אתם המיועדים זו לזה, תזכו להקים בית נאמן בישראל מתוך בשלות, אמיתיות, קדושה וטהרה!
המון הצלחה בהמשך,
רחלי.
evrachel@gmail.com