בנים ובנות מתערבבים בסניף, ואני?

שלום. שמחה מאוד שפנית אלינו, השאלה שלך מעניינת וחשובה מאוד.

[רגע חושבים]
מהשאלה נראה כי את מסתכלת מהצד על המתרחש בסניף ומחפשת לעצמך את הדרך הנכונה לך. ואכן ישנם הרבה צמתים והתרחשויות בחיים שגורמים לנו לעצור ולחשוב. והנה הזדמנה לפניך אחת מהם. ברגעים כאלו אנו עומדות בפני סיטואציה ובוחרות מהן הדעות שלנו כלפי המתרחש וכיצד נכון לנו לפעול.

[בנים ובנות: שחור לבן או אפור]
את כותבת שזו הפעם הראשונה בה אתן מתחילות לעבוד יחד, הבנים עם הבנות. זאת אכן מציאות חדשה שנראה שאת לא בטוחה אם היא טובה או לא. מה גם שהצוות בסניף לא מציג עיקרון ברור.
לדבריך בגלל שלא מוצג עיקרון ברור שעל פיו פועלים – מתרחש קרנבל: דיבורים לא מתאימים, ליוויים , שחנשים, ועוד.
אכן, לעתים אנו ניצבים בפני שאלות שהתשובה עליהן לא תהיה עקרון מסוים, מותר או אסור, שחור או לבן, ונדרשים למצוא את הדרך הנכונה לנו שלוקחת את הטוב מהשחור ואת הטוב מהלבן. וליצור לנו דרך אמצע- דרך חדשה, לאחר שבדקנו בדיוק מה מתאים לנו במציאות ומה לא ולקחת רק מה שנראה לנו מתאים.אני חושבת שגם ביחס למציאות הזו כדאי להסתכל כך, לקחת את הדברים הטובים מכל צד. וליצור דרך שמתאימה לך אישית ואולי גם לקבוצה כולה.

[אני מול הכלל]
לעיתים להיות חלק מקבוצה גורם לנו לחשוב פעמיים: מה [אני] רוצה – ואיך זה משתלב בקבוצה. מצד אחד לא מתאים לך להיות חלק מהערבוב החדש שנוצר, ולקחת חלק, למשל, בשיחות וואצאפ רדודות, ומצד שני, כל השבט שם, ומה תעשי כשיהיו ישבצים מעורבים?
אז מה תהיה כאן דרך האמצע שלך ושל כל השבט? ואיך מגיעים לזה?

[כדאי לדבר!]
אפשרות אחת היא לנסות ולפתוח את הנושא בשבט (אפשר תחילה בלי הבנים), ולהחליט כקבוצה איך אנחנו רוצות שיראה היחס בינינו לבין הבנים. מהן הגבולות שלנו כקבוצה? שהכל יהיה בערבוב מוחלט? או לחילופין בדיבורים טכניים בלבד? או אולי כדאי להחליט על זמנים מסוימים בסניף שמתערבבים למען הפרויקט?
לפני הדיון הקבוצתי, את יכולה לשאול את עצמך: מה העמדה וההעדפה האישית שלך בשאלות האלו? איך את רוצה שייראה הקשר שלך עם בנים בגילך? נראה מהשאלה שאת לא מעוניינת כרגע בקשר מעבר למה שצריך שנדרש לצורך הפעילות. לאחר שתבררי לעצמך מה עמדתך, הביעי אותה בקבוצה – גם אם לא כולן חושבות כמותך. אחרי שאת בטוחה בדרך שלך, אני מציעה לך לפנות למדריכה ולבקש שהיא תפתח את הנושא לדיון.

[ה"חפרפרת"]
חברתך שפנתה למדריכות הרגישה כמוך שהשיחות רדודות, אז שניכן כנראה באותה הגישה ביחס לגבולות שלכן. מצוין, יש שותפה לדרך! את יודעת שאת לא היחידה שהנושא חשוב לה וכדאי להעלות את הנושא הכל כך חשוב הזה ולנתח יחד. לשאלתך האם זה היה נכון שפנתה: היא פנתה כיוון שהייתה צריכה עזרה. וכן, כדאי לנו לבקש עזרה מהסובבים אותנו הם אלו שהכי יוכלו לעזור לנו. אולם תמיד ישנן דרכים לפנות ואפשר לבקש בפנייה שהנושא יועבר בלי שיחשדו בנו כמלשינות…

[לסיכום:] בכל קבוצה יש רגעים של התנגשות בין מה שמתאים לחברה מסוימת לבין מה שמתאים לחברות אחרות בקבוצה. אחת הדרכים המרכזיות להתגבר על ההתנגשויות הללו היא – לדבר! לשבר עם כל אחת מהחברות בנפרד, או עם כולן יחד, או עם המדריכה… כל מה שנראה לך נכון ומועיל. כדאי גם לזכור שכמעט אף פעם לא נשתייך לקבוצה שעושה הכל באופן שנוח לנו, ולכן יש לנו "עבודה": להיות נאמנים לעצמנו גם כשהסביבה לא מתנהגת בדרך שלנו. וגם לגבי הקושי הזה שווה להתייעץ ולשתף חברות טובות שאת סומכת עליהן.

שוב כל הכבוד על הבירור לדרכך הנכונה, ואת מוזמנת לעדכן ולשאול גם בהמשך באתר או במייל.

בהצלחה

רות

ruberg188@gmail.com