בעיה קטנה

שלום לך מיכל,
קראתי את מכתבך, ומה לומר לך, "בעיות של עשירים" את רצויה, אהובה, ומבוקשת- ב"ה!
לגבי עצם פרטי שאלתך – האם יש לך סיבה כל שהיא שלא לרצות בקשר עם האח? (סיבה עניינית הקשורה ליחסך לבחור, כגון מידותיו, מעשיו, או שאיפותיו שאינם עולים בקנה אחד עם רצונך?!) אם אין לך התנגדות כזו והעובדות האוביקטיביות נראות לך, (כפי שהיית מתיחסת לכל הצעה אחרת)
מדוע לא, בעצם?

שאלת הגיל היא אכן משמעותית, גיל 17 הוא בהחלט קצת מוקדם מדי ברוב המקרים. (אגב, בן כמה הנער?) אולי ניתן להסביר למשפחה שאינך מעונינת בשום קשר מסוג זה עד, נניח, סיום התיכון או גיל 18? ואז – אם זה עוד יהיה רלוונטי- תחליטי לגופו של עניין?
ע"פ מה שכתבת, לא ניראת לי מניעה אמיתית להיפגש איתו כדי לבחון אם יש בכלל על מה לדבר (על העיתוי כבר דיברנו), אך כדאי להיזהר, שהדיון המשפחתי הקולקטיבי בנושא, לא יהפוך למעיין "לחץ חברתי" שיסחוף אותך לקשר שהוא לא אמיתי מצד עצמו – אלא נסחף לציפיות שיהיו סביבכם. (כמובן, שיש סיכוי שאכן אתם באמת מתאימים ואז- קדימה ובהצלחה, אך פשוט כדאי להיות ערים לבעית ה"לחץ החברתי" ורמת הציפיות הגבוהה, ולבדוק היטב היטב את אמיתות הדברים )
ראי שני קישורים לשאלות שאולי יעניינו אותך: 
איך בוחרים בן זוג? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=43530
איך יודעים אם הגיע הזמן להתחתן? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=43529
 
בהצלחה רבה, וה' יאיר דרכך –
למצוא זווג אמיתי ונכון
בעתו וזמנו
ברכה, חברים מקשיבים.