גזירה שווה והלכה למשה מסיני

שלום,
ראשית כל – שאלותיך יפות ונבונות ורואים שאתה משקיע מחשבה בחומר שאתה לומד, ולא מקבל אותו בסתמיות ובאדישות. המשך לשאול על כל דבר ובעז"ה בזכות הכנות ודבקות במדת האמת תקנה את חלקך בתורה.
עתה נעבור לשאלות:
1) המידה "גזירה שווה" היא אחת המידות הכי הגיוניות ומובנות שלמדו אותנו חז"ל, שבעזרתה ניתן להבין מילים שונות בתורה. אתן לך דוגמא שתענה גם על שאלתך השניה: בתורה כתוב "כי יקח איש אישה" – ומפסוק זה נלמד שעל מנת להתחתן עם אישה צריך קודם "לקחת" אותה. אך- מה זה לקחת?? להרים אותה עם מנוף? לגרור אותה? … בשביל לפתור חידה זו הלכו חז"ל לחפש מקום אחר בו משתמשת התורה בלשון "קיחה" ןללמוד ממנו למה מתכוונת התורה כשהיא אומרת לקחת. חפשו חפשו ומצאו פסוק בפרשת חיי שרה "את כסף השדה קח ממני" – מכאן רואים שלקחת בלשון התורה זה על ידי כסף (אין זה אומר בכלל שאשה נקנית כמו שדה, אלא שהמעשה שיסמל את ה"לקיחה" יהיה שווה כסף כמו שאנחנו מקדשים עד היום אישה ע"י טבעת ששווה כסף). כך יש עוד דוגמאות רבות שחז"ל פרשו מקום אחד בתורה שהוא לא כל-כך ברור ע"י מילים זהות במקום אחר ששם מפורשת יותר כוונת התורה. כיוון שהתורה כולה יחידה אחת זה הגיוני שלשון התורה במקום אחד ירמוז למקום אחר. (דוגמאות רבות תוכל למצוא באנציקלופדיה תלמודית ערך 'גזירה שווה').
2) אשה מתקדשת כידוע בשלוש דרכים: בכסף (כמו שאמרנו למעלה) בשטר –שזה נלמד מכך שאשה מתגרשת ע"י שטר (שנא'"וכתב לה ספר כריתות") לכן הגיוני שאם ניתן להתיר אישה כך אז גם לקדש אותה אפשר באותו הדרך, וכן אישה מתקדשת בביאה (שנא' "כי יקח איש אישה ובעלה" ומעוד כמה פסוקים). שבע ברכות הם ככל הברכות חוברו ע"י חז"ל (יש רמז במגילת רות שצריך לכך עשרה אנשים דווקא). לגבי שאר ההלכות –שאסור לאישה לזנות וכדומה – זה מפורש בכתוב.
לגבי תפילין- רוב ההלכות אכן נלמדו מסיני (כלומר עברו במסורת מימות המדבר). יכול להיות שסדר הפרשיות בתוך תפילין של ראש זה לא הלכה למשה מסיני ולפיכך נחלקו בכך הגאונים ומאוחר יותר גם רש"י ונכדו – רבנו תם.
3) אין לנו מספר מדויק של הלכות שנתנו למשה בסיני. אבל צריך להבין שרוב המצוות בני ישראל החלו לנהוג במדבר עם משה או בארץ ישראל עם יהושע. מה שהם לא הבינו – הם יכלו לשאול את משה בעצמו או את תלמידו יהושע. הדברים עברו מדור לדור, ונעשו כל כך ברורים עד שהם נקראים הלכה למשה מסיני. על זה בנוי חלק גדול של ההלכה, אבל עם זאת ניתן כח ורשות לחכמים לדרוש הלכות רבות שמסתתרות בתורה ומחכות שיגלו אותם. אלו הלכות רבות נוספות על הראשונות. חלקן כ"כ עתיקות עד שאי אפשר לדעת מי מהן נלמדה במדרש ומי מהן נאמרה למשה – אבל האמת, אין זה משנה כלום!!! אנו מחוייבים לשתיהן באותה הרמה בדיוק. זו הסיבה שאף אחד לא ערך מעולם רשימה של מצוות שהם הלכה למשה מסיני – כי אין לכך כל חשיבות אם הם הלכה למשה מסיני או שהם נלמדו ע"י חז"ל!!
בהצלחה רבה
רועי, חברים מקשיבים