גיוס בנות לצבא- מותר או אסור?

ראשית, יישר כוח על השאלה, על הפנייה והרצון לברר- תנהגי כך בכל נושא ובכל שאלה שתתעורר בך! רק כך מקבלים תשובות ורק כך מתקדמים בעבודת ה´!
אשרייך שאת רוצה לשרת ולעזור לעם ישראל!

אם הבנתי יש דיון בכיתתך על גיוס בנות לצבא ואת רוצה לברר את העניין.

אז ככה…
ברור שאחד הנושאים הבוערים היום (אם לא ההה) בקרב בנות בגילך זה שאלת השאלות לאן להמשיך לאחר הלימודים במסגרת השירות והתרומה לאומתנו. פעם ההתלבטות הייתה בין שירות לאומי מסוג אחד לשירות לאומי מסוג אחר- היום השאלה מתרחבת גם לגיוס הצבא ´שרות לאומי או גיוס לצבא´.
בזמן האחרון יש גם גיוס נרחב של בנות והעובדה שיש כבר נווטת דתייה ראשונה לא תורם להתלבטות וכל אחת רואה את עצמה כבר כמתאימה להיות טייסת בשייטת מטכ"ל…
היום נושא הזה ממש in. בכל שכבה יש בנות שמצהירות שהן יתגייסו- זו תופעה שלא הייתה בעבר, או הייתה אך לא בהיקף גדול כפי שהיא היום.
גם העובדה הלא ברורה שבנות משום מה נדלקות כשהן רואות חיילים עם מדים ונשק לא תורם לחשק, ללבוש מדים ולאחוז בנשק, לרדת.
עוד שמן למדורה הוא התגובה האינסטינקטיבית של המחנכים, המחנכות, הרבנים והרבניות שהיא- התנגדות. גם הרבנות (שתכל´ס פעם שמו עליהם- היום בהרבה פחות) פרסמה מאז ומתמיד התנגדות ואיסור לגיוס בנות לצבא. והתנגדות זו מעצבנת לא מעט בנות. גם עצם ההתנגדות וגם עצם זה שהם מבססים את ההתנגדות שלהם כאיסור הלכתי דבר שגורם לכל בת להרגיש (שוב) שהתורה וההלכה חוסמת בפניה אפיקים מסוימים בחיים רק בגלל שהיא בת (בנוסף לאייך להתלבש ואיפה לשיר וכו) שזו הרגשה נוראית.
מה שמוסיף קצת טרפנטין לכל העסק הוא תיעוב מסוים של חלק מהבנות למוסד של השירות הלאומי.

אמנם אני לא בת וגם זכיתי בעצמי לשרת בצבא כלוחם ואני לא נמצא בעמדה שאני יכול לשפוט את הבנות ולומר להם לעשות כך או אחרת אך בכל זאת אני אשתדל דווקא מההכרות העמוקה שלי עם הצבא ודווקא מהמקום שלי כבן לנסות לצייר קווים כללים של מחשבה בנושא הכבד הזה.

הדבר שהכי חשוב לציין הוא שאף אחד לא מתנגד לצבא. הצבא הוא אחד הדברים הכי טובים שקרו לעם ישראל ב 2000 שנה האחרונות! עם ישראל איננו מובל כצאן לטבח אלא מתגונן נגד אויביו. רבש"ע זיכה אותנו בצבא חזק ומתוחכם שגורם למיליארד מוסלמים לנצור את הנשק (למעט קרב פה וקרב שם שמסתיים בעליונותנו על האויב…)
הצבא הוא מצווה גדולה- מצוות כיבוש הארץ ויישוב הארץ, ´עזרת ישראל מיד צר´ ועוד- על הצבא יש פרשיות שלמות בתורה, סוגיות שלמות בגמרא והרחבה גדולה של הראשונים על מלחמת מצווה ומלחמת רשות ועוד.

לכן חשוב לדעת- אף אחד לא מתנגד לצבא כצבא לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה מהותית ועקרונית.

עכשיו אני רוצה לגעת בנושא הצבא מבחינה מהותית- ומכאן נתפצל לשניים: איך הצבא היה אמור להיראות ואיך הוא נראה כיום.

איך הצבא היה אמור להיראות?

כמו שעם ישראל שונה מכל אומות העולם כך גם צבאו צריך להיות שונה.
מאז ומתמיד עד לנפילתה של מלכות חשמונאי הצבא היה בנוי אך ורק מלוחמים בנים. ולמה לעזאזל הדרת הנשים הזו?
מעבר לעובדה שמבחינה מנטלית בנים יותר בנויים להיות לוחמים (גם ל'קרקל' (גדוד קרבי מעורב) היום אין הכשרה כמו לשאר הגדודים.. ויש נתונים על כושר נמוך וחוסר מקצועיות שגם קצינים לא דתיים דואגים מהם) דבר שאמור מבחינה הגיונית לגרום לפחות לרוב הצבא להיות בנוי מבנים, יש גם את העניין המהותי של טהרת המחנה. צבא היא מסגרת שאף אחד לא יבין אותה עד שהוא יכנס אליה. בצבא האדם הופך להיות שקוף על כל יצריו, נטיותיו וכו (גם של בנות וגם של בנים) ולכן ההתמודדות של היום יום הופכת להיות יותר קשה. וכשנכנסים למצב מלחמתי השקיפות היא מוחלטת עד כדי כך שלמגיעים למלחמת רשות שבה נלחמים הצדיקים שבצדיקים להתמודדות עם אשת יפת תואר התורה מתירה אותה באופנים שונים משום שהיא דיברה כנגד יצר הרע כדי שאותו לוחם צדיק לא ייפול לדיוטא נמוכה יותר של בעילה אסורה.
היום ומאז ומתמיד כל אומה מאומות העולם השילה את עורה והתגלתה בבהמיותה בשדה הקרב- אם זה לגבי ארצות הברית בעיראק, או מלחמות אזרחים בסודן ואם זה כיום בסוריה ששם עדיין לא התגלו כל הזוועות שביצעו בנשים ובילדות בני עמם…
צבאנו גם היום בעת מלחמה שומר על קדושת המחנה וכך הוא נהג מאז ומעולם לא רק כלפי האויב אלא גם בתוכו פנימה.

אך בינו לבין עצמו הצבא שלנו עם כל חשיבותו צריך הרבה תיקון.
הצבא שלנו מתחלק לשלושה חלקים- 1. לוחמים 2. תומכי לחימה 3. ג´בניקים
ואין הם מפורדים בבסיסים שונים- בכל בסיס יש את כולם. באותו בסיס יש לוחמים, יש מש"קיות לירי ומש"קיות ת"ש.
רוב הלוחמים הם בנים ולכן שם הבעיה של הצניעות קיימת אך במידה מועטה יחסית לבעיה של תומכי הלחימה והג´ובניקים ששם יש ערבוביה מוחלטת בין בנים לבנות.
הערבוביה הזו לא בריאה לא לבן ולא לבת, היא לא בריאה לאף יהודי באשר הוא יהודי.
ערבוביה זו גורמת להמון סיבוכים- אי אפשר להבין כמה. כששירתי בצבא כאב לי לראות איך חיילים מתייחסים לחיילות כאובייקט מיני (למשל: העמדות היו מלאות בכתוביות המשבחות אך גופן של המש"קית למיניהן..)
הבנים ובנות משפילים את עצמם ממש. היו חיילים שהיו מתפארים במעשיהם עם כל מיני חיילות בצורה פרטנית ומגעילה ממש.
לכן אני חושב שלא מדובר כאן רק על ´התמודדויות הבת הדתייה בצבא´ אלא ´התמודדויות בת, תהיה אשר תהיה, במסגרת הצבאית´. לענ"ד אין מקום בצבא גם לבת שאיננה שומרת תורה ומצוות במצב שהצבא נמצא בו כיום.

אז למה לבנים מותר?

זו נקודה כואבת. לבנים אין ברירה אחרת. הצבא הוא פיקוח נפש ולכן עדיף להיכנס לצבא עם כל חסרונותיו כדי להגן על עם ישראל.
עדיף להיות קצת פחות צנועים מעל לפני האדמה מאשר צנועים אך קבורים מתחת לפני האדמה.
אך אין ספק שביניש ממוצע חוטף הלם תרבות כשהוא מגיע לצבא הגדול.
יש גם מסגרות נפרדות כמו הנח"ל החרדי, יחידות במודיעין ובחיל האוויר שהצבא מייצר בתקופה האחרונה למי שמעוניין שהפרדה מלאה אך גם שם יש עוד הרבה מה לתקן ולשפר.

סיכום ביניים:

מבחינה מהותית הצבא הישראלי צריך להיות טהור יותר וצנוע יותר
בצבא היום יש הרבה בעיות של צניעות ומבחינה מנטלית קשה מאוד לבת להתאקלם שם.
למרות הכל- בנים מתגייסים לצבא משום שמדובר בפיקוח נפש.

אז למה לא נתגייס ונתמודד? האיסור הגורף לגיוס בנות לצבא הוא לא בריחה מהתמודדות?

אני חושב שצריך לפרש את המושג הרווח ´התמודדות´ ולעיין בו קצת.
אם אדם מגיע לסיטואציה מורכבת הלכתית בעל כורחו- אז כאן המושג ´להתמודד´ הוא נכון ופירושו לנסות להתנהג בצורה הכי אידאלית במקום או סיטואציה הלא אידאלית.
אבל כשמשתמשים במושג הדיעבדי הזה ליצירת התמודדות לכתחילאית- המושג מאבד את ערכו משום שהתמודדות היא עם הפתעה ולא כניסה יזומה למציאות לא אידאלית.
הרבה פעמים ´להתמודד´ פירושו לעבור עבירות משום שאנו בנ"א עם יצרים ועלולים נפילות ויש הכרח מציאותי מבוסס שכניסה למציאות מורכבת תגרור התדרדרות רוחנית ונפילות.

אבל זו מצווה, לא?!

נכון זו מצווה. אבל אסור לעשות מצווה ע"י עבירה. המטרה הגדולה והאדירה של התרומה לאומה לא מקדשת את האמצעים של המחיר האישי הקשה של התדרדרות רוחנית.

אבל יש בנות שהתגייסו ולא קרה להן כלום?

נכון ולא נכון- כי אין את יודעת איך באמת הצבא השפיע עליהן. יש השפעות שלא רואים אותן ויש השפעות לטווח ארוך שלא מבחינים בהן.
אך גם אם יש בנות ש´שרדו´ את הצבא מבחינה רוחנית- את חייבת לשאול האם זה בגלל הצבא או למרות הצבא

למה לעזאזל אנחנו נשארים בחממה ולא יוצאים אל עם ישראל?! מתי נהיה מעורבים בחברה החילונית?!

נכון! צריך לצאת ולתרום לעם ישראל אך גם אם הצבא היה האפשרות היחידה בה בת יכולה לתרום אני לא חושב שזהו המקום הנכון שצריך לצאת אליו מהחממה. אנסה להסביר מדוע.
המעורבות של בנות בצבא היא שונה מבאזרחות ומכל מקום אחר. להתגייס לצבא זה כמו לעבור לכוכב אחר עם ביגוד משלו, שפה משלו ועוד- זו אטמוספרה אחרת לגמרי וכמו שאדם נשוי לא יכול להסביר לרווק מה זה אומר להיות נשוי כך רק מי שבאמת היה בצבא יבין את מהו ההוואי הצבאי ומהם הלך הרוחות שם. הערבוב שם הוא מוחלט. בצבא חיים אחד בתוך השני. זה שונה מללכת לעבוד במקום מעורב לשנייה ולחזור הביתה למקום מבטחים- שם זה נון סטופ יחד. לא לחינם למרות החוק האוסר קשר אינטימי בין חיילות וחיילים (וק"ו קצינים ומפקדים) היו שנתפסו ונתפסו נשפטו ונכלאו על מעשיהם.

מעבר לבעיות ההלכתיות והמהותית- כאחד שהיה בצבא קשה לי להבין את החשק העז שתוקף את מי שרוצה להתגייס (אצל בנים ובנות)
הצבא הוא גוף קשה. הוא מאוד נוצץ מבחוץ אך לאחר תהליך החיול מבינים שבצבא באים לעבוד. רצים שם בלי מוזיקה קצבית ברקע. עובדים שם ללא הרף, יש פקודות- מי שלא ממלא אותן נענש ואף נשלח לכלא. זה עולם אחר. עולם של מפקד ופקוד.
לדוגמא: אם בת רוצה להתגייס למקום מסוים הצבא לא מתחייב לשלוח אותה לשם- הצבא שולח חיילים וחיילות כאחד לאן שהוא צריך. אני נתקלתי בזה אישית כבר בבקו"ם כשגיליתי שהפרופיל שלי קצת נמוך ורצו שאהיה ג´ובניק. סירבתי פקודה, נשלחתי לכלא ורק אחרי מאמצים רבים אפשרו לי לערער ונתנו לי את האפשרות להיות לוחם- אך רק לאחר חודש ביחידה עצמה בתחילתה של הטירונות בא אליי המ"מ ובישר לי שאני יורד לג´וב. נאבקתי- כמעט עברתי לשריון, ובסוף בזכות המ"מ והמ"פ ולאחר הרבה מאמצים אפשרו לי לעשות ניתוח לייזר, זימון לוועדה שתעלה לי את הפרופיל ורק אז, רק אז אפשרו לי להיות לוחם בלי בעיות. (הרגשתי נורא- חייל כ"כ קטן מול צבא כ"כ גדול. ולי היה מזל- יש רבים שלא שפר מזלם)
לכן יכול להיות שבת תגיע עם כל המוטיבציה לשרת במקום מסוים ובסוף היא תמצא את עצמה משרתת שנתיים במקום שהיא כלל לא חשבה לשרת בו.
האם נהניתי בצבא? כן. הסיפוק הוא עצום. אבל היו הרבה רגעים קשים. מכירה את האמירה ´עד מתי?´ היא לא באה מן השפה ולחוץ
הצבא לוקח את חירותו של האדם- הצבא פשוט משעבד את האדם לאן ולאיפה ומתי שהוא צריך (וטוב שכך- לולא זה הוא לא היה מתנהל כמו שצריך). להתגייס פירושו להתמסר לגמרי. זה ממש לא פשוט.
הגיוס הוא גם לשנתיים. את חותמת על שנתיים בלי לדעת למה את נכנסת. זה שונה משירות לאומי שאת מתחייבת לשנה, חושבת אם כדאי ומתחייבת לשנה נוספת לאחר שחווית שנת שירות אחת.
את מוזמנת לשאול כל בת שהתגייסה לצבא על הקושי במנטליות הצבאית. כבנ"א, כבת וכבת דתייה.
זה כ"כ שונה מהשירות הלאומי- זה פשוט עולם אחר…

אבל יש מקומות בשירות הלאומי שלא עושים כלום! ממש חסרי מעש!

זה נכון שיש מקומות כאלו אך רוב המקומות הם מקומות שיש בהם תרומה גדולה מאוד ואם את רוצה ומתאימה להם את יכולה להגיע אליהם (בשונה מהצבא שגם בו יש מקומות שיושבים שם חסרי מעש ואת יכולה למצוא את עצמך שם ללא רצונך…)
לענ"ד השפעה של בת שירות בתחום החינוך תעזור יותר לעם ישראל מאשר מש"קית או אפילו לוחמת..

אבל גם בשירות הלאומי יש מקומות לא צנועים עם בעיות?

נכון וגם אליהם אסור ללכת. אין לרבנים, לתורה ולהלכה דבר נגד הצבא ספציפית. בת צריכה לשרת את עם ישראל במקום שמאפשר לה לשרת בלי להזיק לעצמה והוא במקום שמותר לה להיות בו. (בת ובן, כן?)

לפני ואחרי כל הדיון על ´גיוס בנות לצבא שייך או לא´ אני חושב שכל בת צריכה להיות מודעת לעצמה ולמה שהיא רוצה ומתאימה לו. זה לא סוד שיש לחץ חברתי מאוד גדול בנושא, עצם הדיבור על הנושא גורם לבנות שאף פעם לא חשבו על להתגייס לצבא, לחשוב ברצינות על גיוס או לפחות לשאול שאלות.
לפני כל החלטה אדם צריך להתנתק לרגע מהשיח החברתי ולחשוב לגופו של עניין האם זה מתאים, האם זה מתאים לו.
ההחלטה צריכה להיות בצורה בוגרת ושקולה ולא מתוך שיטת העדר ללא מחשבה.

כמה שאנסה לענות אני מודע לכך שהנושא הוא רחב מאוד.

אני מציע לך להיכנס לקישורים הבאים-
יש סיפור אישי של בת שהתגייסה לצבא:

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article430.htm

תשובה של מנכ"ל אגודת השירות הלאומי בת עמי לבת ששאלה אותו על גיוס לצבא:

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article431.htm

נתונים חשובים על בנות בצה"ל ותשובה של הרב שמואל אליהו בעניין:

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article432.htm

תשובות נוספות מהאתר שלנו:

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=4829.
https://www.kipa.co.il/ask/show/182820-עתודה-לבנות.
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=222578.
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=242378

יישר כוח על הרצון לשרת את עם ישראל והרצון לברר עד הסוף את הנושא!
ב"הצלחה בהחלטות יהיו אשר יהיו!

מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון