גישה לא נכונה

שלום לך!

קודם כל, אני מתנצלת על העיכוב הרב בתשובה.
מקווה שלמרות זאת, התשובה תהיה רלוונטית.

נראה שעצם פנייתך אלינו מבטאת אופטימיות ותקווה שאכן את יכולה לשנות ולהשתנות, וזו ההתחלה הכי מוצלחת שיכולה להיות.- אני, מצידי, יכולה להיות רגועה שיש עם מי לעבוד.
מדברייך משתמע שבתקופה האחרונה תקפה אותך פסימיות שמחלישה אותך ואת הסביבה שלך ואפילו קצת משתקת אותך מעשייה.

הייתי רוצה לחלק את הבעיה שאת מציגה לשתיים:
החלק הראשון הוא בכלל התופעה של הפסימיות והעובדה שהיא משתקת אותך.
והחלק השני- איך את מתמודדת מול התוצאות של הפסימיות הזו במציאות.

על הפסימיות,
הייתי רוצה שתנסי לענות לעצמך על מספר שאלות שאולי יוכלו ללמד אותך קצת על עצמך ולעזור למצוא את התשובות דווקא בתוכך.
מדברייך נשמע שלא תמיד היית פסימית, אלא רק בזמן האחרון את מרגישה שאת מתנהגת בצורה כזו, ואני שואלת:
האם תמיד ההסתכלות שלך על החיים הייתה פסימית, ורק עכשיו גילית את זה על עצמך? אם לא תמיד היית כזו, אז מה חולל בך שינוי כזה? האם היה איזה שהוא מקרה שאכזב אותך נורא עד כדי כך שמעכשיו קשה לך לתת אמון בהצלחתם של דברים אחרים? האם זאת אכן ראייה פסימית או שיש בך צד מאוד מציאותי?
בלי התשובות האלה קצת קשה לי לדעת מהי הדרך הנכונה להתחיל לעבוד בה. וגם, יכול להיות שכאשר תעני לעצמך את התשובות על השאלות האלה הדברים יראו לך קצת אחרת.

ובכל זאת אני מרשה לעצמי לומר לך, שהשאלה שלך נוגעת בסוגיה מאוד עמוקה בנושא של- "השתדלות וביטחון".

וזה כבר החלק השני- הרובד הכללי יותר, שעוסק בשאלה כיצד אנו חיים את חיינו? מה מניע אותנו לעשות דברים בחיי היומיום? איך אנחנו מתייחסים למעשים שעשינו או למעשים שאנו צריכים לעשות? מה היחס שלנו לתוצאות של המעשים שלנו? (כן, גם לכישלונות שלנו…)
אז כמו שאת מבינה זה נושא מאוד עמוק ואין לי כוונה להרחיב בו. רק אומר מספר נק' שמשמעותיות לגבינו, אם תרצי להרחיב בו ויהיו לך שאלות נוספות בנושא אשמח לעזור.

מדברייך משתמע שאת לוקחת על עצמך את האחריות לשאת בתוצאות של פעולה מסוימת, ולכן את עושה איזהו שהו חישוב בראש "עד כמה הוא יצליח". כי אם הוא לא יצליח אז את תהי אחראית לתוצאות.
ואז- ואז מה? זאת בהחלט שאלה.
מספיק שזה לא נעים לך לשאת בתוצאות לא רצויות.

ובאמת,
לא תמיד דברים מצליחים לנו, קורה לנו לפעמים שאנחנו מאוד מתאמצים או משתדלים על דבר מסוים ולא תמיד התוצאות שאנו רואים בעניים משמחות או מספקות אותנו, לפעמים אפילו גורמות לנו חולשה, ואז מה?!
האנשים הכי חכמים בחיים, בסוף, זה אלו שצברו הכי הרבה ניסיון. אם לא היינו מתאמצים לנסות שוב בדברים שנכשלנו אז לא היינו מגיעים לשום מקום. תחשבי על תינוק קטן שמתפתח, כמה זמן לוקח לו ללמוד לאחוז בדברים, לזחול או ללכת, כמה פעמים נפל, קיבל מכה ובכה ושוב פעם אחרי כמה דקות הוא מנסה להתרומם ולנסות שוב ללכת. מה היה קורה אם הכי אחרי הפעם הראשונה שקיבל מכה לא היה מנסה שוב? עד היום כולנו לא היינו יודעים ללכת.
ניסיון זה דרך ללמוד, וכשלון זה צבירת ניסיון.
בסה"כ דברים די מצליחים לנו בחיים, קורים דברים יותר טובים מאשר לא טובים, עובדה רובנו חיים ונושמים, אל תאבדי פרופורציות גם כאשר כישלון מגיע, העולם לא נחרב ומותר גם לטעות לפעמים. אחרת מה מבדיל אותנו, בני האדם, מהמלאכים?!
אז אני סומכת עלייך שתעשי קצת חושבים בעניין ותראי איפה את ממוקמת ביחס לדברים.

בכל מקרה, רציתי להתייחס לתוצאות הללו גם מכיוון אחר, שברור שהוא בא על גבי זה שאנו לומדים מהכישלונות שלנו ולא מתעלמים ממה שהיה, או ממה שאנחנו יכולים ללמוד לשנות בהתנהלות שלנו.

אנחנו אחראים לעשות את מאמצינו והקב"ה אחראי על התוצאות.
כשאנו באים לעשות מעשה מסוים אנו פועלים ע"מ שהוא יצא לפועל. בואי ניקח את הדוגמא הכי בסיסית: פעולת האכילה. יש לך אוכל בצלחת , על מנת שהאוכל יגיע לפה יש צורך בהשתדלות מסוימת- לקחת את הסכין והמזלג ולהגיש את האוכל לפה, במקרה הכי גרוע לאכול בעזרת הידיים, האוכל לעולם לא יגיע לפינו אם לא נעשה מאמץ בסיסי זה. זאת אומנם דוגמא פשוטה וברורה אבל היא נכונה גם לדברים מורכבים יותר כמו לימוד למבחן, הפקת הצגה או כל דבר אחר שתחפצי.
החידוש הוא שכל דבר שאנו עושים, העשייה עלינו אבל התוצאות על הקב"ה!!
כלומר, אם יש לי מבחן אז יש לי חובה להשתדל וללמוד אבל התוצאה של המבחן היא בידי הקב"ה.
ברוב המקרים אנו רואים קשר ישיר בין ההשתדלות לבין התוצאות: לימוד למבחן גורר הצלחה, לקיחת תרופה מביאה להרגשה טובה יותר.
אך קיימים גם מקרים הפוכים שאנו עשינו את השתדלותנו ובכל זאת נכשלנו במבחן, או מקרים שלא עשינו שום השתדלות והצלחנו מאוד במבחן, התוצאות שייכות לקב"ה, אנו יכולים לבחור להיות שותפים ולהעביר את הטוב הזה דרכנו.
דוגמא הכי ברורה:
יש עני ברחוב ולידו קערת פח בה הוא אוסף את כספו, עברתי שם והכנסתי שטר של 100 שקל לקערה, בסוף היום הוא סופר את כספו והנה- "הרווח" הוא 200 שקלים.
במבט ראשון אני יכולה לחזור הביתה ולהגיד לעצמי בזכותי היום היה לעני יותר כסף.
זוהי טעות. כמה כסף יהיה לעני בסוף היום קבע הקב"ה- בסוף היום יהיה לו 200 שקל. איך? יכולות להיות הרבה דרכים וכל אחד מאיתנו יכול להיות שותף בהם, אני בחרתי שדרכי יעבור הטוב ושמתי לו שטר של 100 שקל. אז במקום שהוא ימצא אותם ברחוב או שחבורת תיירים תתרום לו אני זכיתי להיות שותפה בטוב הזה.
אם הקב"ה אחראי על התוצאות זה לא אומר שאנחנו יכולים להסיר אחריות ולהניח לו לחולל את המציאות בתוצאותיו, זה אומר שאנחנו צריכים לעשות את כל מאמצינו, השתדלותינו.
מהרגע שאנחנו סיימנו לעשות את המאמצים שלנו אנו עוברים ממצב של השתדלות למצב של ביטחון, כי עכשיו התוצאות בידיים של הקב"ה.

ההסתכלות הזו על המציאות בעיניים האלה תוכל להרגיע אותך רק אם הידיעה הבסיסית שה' הוא טוב לכל!
או כמו שמבאר הרמח"ל בספרו דרך ה' פרק ב'- בתכלית הבריאה:
"הנה התכלית בבריאה הייתה להיטיב מטובו יתברך לזולתו… ועל כן בהיותו חפצו להיטיב לזולתו, לא יספיק לו בהיותו מיטיב קצת טוב, אלא בהיותו מיטיב תכלית הטוב (הטוב הגדול ביותר) שאפשר לברואים שיקבלו"
ה' רוצה שיהיה לנו טוב, זאת התכלית של הבריאה שלו, לעשות טוב בעולם, וכיוון שאנו חלק מעולמו, וברוך ה', חלק מהעם הנבחר אנו זוכים להרבה טוב יום יום! הוא רוצה שאנחנו נצליח, נתקדם ונשגשג.
ה' הוא "המלך הטוב והמיטיב לכל, שבכל יום ויום הוא היטיב הוא ייטיב הוא מיטיב לנו".
הביטחון שאחרי המאמצים האנושיים, צריך להיות מבוסס על זה שאדון העולמים הוא תכלית הטוב שיש בנמצא. אם אני מרגישה שה' אחראי על התוצאות, אבל לא מרגישה שהוא טוב, זה בכלל לא מרגיע! להפך, זה מפחיד- לא רק שהתוצאה לא בידיים שלי, גם לא בטוח שהידיים שהיא כן נמצאת בהן, טובות, חו"ח.
זוהי נקודה חשובה שאם נבין אותה, ונצליח ליישם את ההבנה שלה בחיים שלנו, אני בטוחה שתוכלי להסיר מעצמך את כל עול האחריות והבאסה, אם את יודעת שאת עשית את כל המאמצים בשביל שפעולה מסוימת תצא לפועל לכי לישון בראש שקט כי הקב"ה, שהוא טוב לכל, אחראי על מה שיקרה ממנה.
(כמובן זה אחרי שבטח כבר למדת את כל המסקנות לגבי פעולה דומה בעתיד.)

מקווה שנתתי לך קצת חומר למחשבה, אני בטוחה שהרצון הבריא לראייה אופטימית, ולהתקדם בחיים ייתן לך את הכח לברר את הסוגיה הזו עם עצמך ולבחור רק לגדול ממנה ולא חס וחלילה להתייאש!!

את עומדת עכשיו לפני התחלת שנה חדשה, שמהחששות שלך לגביה נשמע שהיא די משמעותית עבורך, נצלי את ההתחלה הזו להתחלה מחודשת עם עצמך, להסתכלות חדשה על המציאות, אני סומכת עלייך שתצליחי להגיע לאן שרק תאמיני, את תעשי את השתדלותך וה' ישלח את סיועו.
בסייעתא דשמיא תעשי ותצליחי!!

אנחנו תמיד פה כדי לעזור בדרך!
בהצלחה רבה,
תמר אסולין tomight100@gmial.com