ב"ה
להגשים חלום – יוסף הצדיק
בפרשה שלנו אנו נפרדים מיוסף הצדיק שנפטר בן מאה ועשר שנים. ונשאלת השאלה, מדוע דווקא יוסף מקבל את התואר "צדיק" בניגוד לשאר אחיו שלא מקבלים שום תואר אחר? במה יוסף צדיק יותר מאחיו?
רש"י בתחילת ספר שמות מסביר שגדולתו של יוסף היתה בכך שכשם שהיה ליד אביו כך גם היה כמלך מצרים. "להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך, ועומד בצדקו."
ואפשר אולי להבין את הצדקות המיוחדת של יוסף דווקא בהקשר של החלומות שלו.
כאשר היה יוסף נער צעיר הוא חלם על הרבה דברים, כמו כל נער בן גילו, הוא חלם על דברים גדולים, לשנות את העולם להגיע רחוק וכו'. אמנם לפתע נראה שכל חלומותיו של הנער יוסף היו קצת מוגזמים וקצת לא מציאותיים ואין באמת עוד סיכוי שאכן חלומותיו יתגשמו יום אחד. ובמקום החלומות על השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי, הוא נמכר לעבד ומסתבך עם אשת אדוניו ונזרק לבור בבית הסוהר…
[אבל], גדולתו וצדקותו של יוסף הייתה שמעולם מעולם הוא לא הפסיק לחלום, ולא הפסיק לקוות ליום שבו אכן יתגשמו חלומותיו [ובזה] הוא צדיק יותר מכל אחיו. "הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך, ועומד בצדקו." ואיננו מתייאש מהחלומות וזוכה באמת שכולם כולם יתגשמו.
מספר רבי נחמן מברסלב:
"פעם אחת חלם איש מאיזו עיר שבוינה תחת הגשר יש אוצר, על כן נסע לשם ועמד אצל הגשר, מחפש עצות איך לעשות, כי לאור היום אינו יכול מחמת האנשים. ועבר שם איש חיל ואמר לו: מה אתה עומד וחושב? חשב בדעתו שטוב שיאמר לו, כדי שהוא יסייעו לו ויתחלקו. סיפר לו כל העניין. ענה זה ואמר לו: אי יהודי שוטה רואה בחלומות, אלא מה , גם אלי נראה בחלום שבמקום זה וזה אצל פלוני אלמוני (והזכיר העיר של האיש ושמו של האיש הזה) יש אוצר, וכי אסע אליו? ונסע האיש לביתו וחפר ומצא האוצר. ואמר אחר כך: עתה יודע אני שהאוצר הוא אצלי, אלא כדי לדעת מן האוצר מוכרחים לנסוע לוינה"
בסיפור כאן יש שלושה סוגי אנשים:
א. האיש שחלם ב. האיש חיל שעובר שם ג. האנשים שעוברים
לכל אדם ישנם חלומות ודברים שאותם היה רוצה להצליח לעשות ולהגשים. אמנם, ישנם מצבים שאדם חולם אבל פוחד להגשים את חלומותיו "מחמת האנשים" "מה יגידו עלי", "איך זה יראה", "בטח יצחקו עלי" וכו' ובגלל זה אדם יכול לו
