מה עוד לא עברנו…
גרוש מגן עדן, מבול על כל הארץ, בלבול השפות בקרב בני האדם…
ופתאום, ללא סיבה מיוחדת שנראית לעין, בא אלוקים ואומר לאברם בן תרח – [אסוף את הפקלאות] ולך לאיפה שאראה לך
אה, וסתם שתדע: יהיו לך המון ברכות וכדומה…
מי זה אברם הזה? למה דווקא הוא?
יש מדרשים שמספרים רבות על אותו אברם לפני שקרה הציווי הזה – אבל ננסה להתמקד במה שהתורה סיפרה לנו בפרשה עצמה.
הקב"ה ברא את העולם, כל העולם נוצר וממשיך להיווצר בחסדו:
אוויר, גשם, חיות, צמחים, [נשמות טהורות] ועוד דברים אין ספור המתחדשים בכל יום תמיד! והשיא: "[בצלם אלוקים] עשה את האדם" – הקב"ה "מציג את עצמו" דרך מה שברא!
מכל הבריאה – [רק האדם] יכול "לחזות" בריבונו של העולם, רק הוא יכול להידמות לאלוקים.
ממש [דומה לו]: "מה הוא רחום – אף אתה היה רחום…" (מסכת סופרים, פרק ג' משנה י"ז).
עשיית חסד עם הנזקקים ובכלל ללא חשבונות, סובלנות, אמיתיות אישית, עשיית טוב למטיבים, לפנים משורת הדין, לסלוח ולמחול, למחוק עוונות העבר מהמבקש סליחה, לאהוב…
בתפילת שמונה עשרה בברכה הראשונה – "אבות", אנו אומרים:
"אלוקי אברהם, אלוקי יצחק, ואלוקי יעקב" – כל אחד [נפרד] מהשני (לא אומרים "אלוקי אברהם יצחק ויעקב").
כל אחד מהאבות [מייצג משהו שונה] – משהו שהוא דבק בו במיוחד, ושדרכו גם התנסה בחייו.
נלך מהסוף להתחלה: יעקב – איש האמת, יצחק – איש הגבורה, ואברהם – איש ה[חסד].
אחת מהסיבות שהקב"ה בחר לדבר אל אברם, היא – כי אברם הלך בדרך הקב"ה, היה [דומה לו]!
אברם היה מאז ומתמיד איש חסד, וזה הדבר החשוב ביותר שהתורה מזכירה.
האם [אנחנו] יכולים להגיע לדרגה כזאת?
על זה עונה הרש"ר הירש – [רבי שמעון רפאל הירש]:
"השם יתברך בחסדו ובאהבתו קורא אותך לעשות מעשי חסד ואהבה, להיות [מלאך האהבה] בעולמו, ולציין את מסלול חייך בפרחי ברכה.
די לך (=אתה רק צריך) לפקוח עיניך ולשמור על ערנות חושי נפשך כדי לראות [בכל רגע ועל כל צעד ושעל] את חסדי השם – וזה יסמן לך את הדרך שעליך ללכת בה…
חכמים זיכרונם לברכה אמרו: "[אין דור] שאין בו כאברהם, ואין דור שאין בו כיעקב, ואין דור שאין בו כמשה, ואין דור שאין בו כשמואל" (בראשית רבה, פרק נ"ו משנה ט')…
מכאן ש[יש בכוחך], בכל דור ודור, [לראות] כבוד השם וללכת בדרכיו" (רש"ר הירש
