האם אמת ושקר הם דברים מוחלטים?

שלום יולי-יה!
השאלה ששאלת עמוקה מאוד, וכל הכבוד לך ולחברותיך שאתן מתעסקות בעניינים עליונים כאלו ומנסות לברר את הדילמות החשובות הנוגעות לעולם המחשבה שלנו, שהשלכותיהן ניכרות במידה מסויימת גם בעולם המעשה, כפי שאנסה להסביר.
לפני שאתחיל להיכנס לנושא עצמו, אני רוצה להעיר הערה קטנה לגבי הדוגמא שהבאת. אמנם ישנם פירושים שונים לתורה, אך אי אפשר להתייחס אליהם במושגים של אמת ושקר. ליתר דיוק, אי אפשר להתיחס אליהם במושגים של שקר. הכל אמת. "שבעים פנים לתורה", ואף על פי שישנן מחלוקות שבהן אנו צריכים לפסוק הלכה על פי הפירושים השונים, אך מי שלא נפסקה הלכה כמותו לא טעה ולא שיקר בפירושו! וכדברי הגמרא בעירובין (דף י"ג ע"ב): "שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו, יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל", ודאי שדברי אלהים חיים אינם שקר ואף לא קרובים להיות כאלו… אך אני רוצה לסייג את דברי, שכל מה שנאמר מתייחס אך ורק לפירושים שנאמרו ע"י בני תורה ומתוך העולם התורני, ולא לפירושים מחקריים שדבר אין להם עם הדת וכל מטרתם לחדש שיבושים שונים ומשונים. יכול להיות שתהיה אמת גם בפירושים אלו, אך זה על דרך המקרה ולא באופן מוחלט והכרחי. לכן דברים אלו יש לקחת בעירבון מוגבל ביותר.

עכשיו, לעצם השאלה ששאלת, צריך להקדים ולשאול: מהי האמת? לשאלה זו ישנן שתי תשובות ושתי שיטות בדבר:
א. שיטת הברירוּת (האווידנציה). כלומר, מה שברור לנו, הוא אמת. "ניכרין דברי אמת". מה שלא מוטל בספיקות ומקובל על הכלל כולו, קרוב לודאי שהוא אמת. לשיטה זו ישנן חסרונות. לדוגמא, בעבר הלא רחוק כל כך, העולם היה סבור שכדור הארץ הוא שטוח, או שכדור הארץ הוא המרכז וסביבו נעה כל מערכת השמש. כמובן שאע"פ שכל העולם האמין בתיאוריות אלו, זה לא מה שהפך אותן לאמיתיות, ותיאוריות נוספות רבות הוכחו ככוזבות והופרכו למרות שהעולם היה סבור שהן נכונות.

ב. שיטת הלכידות (הקוהרנציה). שיטה זו נכונה ומדוייקת הרבה יותר, כלומר, אם משנה הגותית מסויימת כוללת בתוכה מכלול תופעות מירבי ומלכדת אותן תחת תורה רעיונית שלמה, מתחזקת לנו הוודאות באמיתתה. הדעה הכוללת בתוכה את המספר המירבי של תופעות מסויימות, קרוב לודאי שהיא האמיתית. לדוגמא, ניוטון הצליח לכלול הרבה מאוד תופעות פיזיקליות תחת התאוריה שפיתח על כח המשיכה, ובזה מתחזקת הדעה שהתיאוריה שלו היא האמיתית. הרב קוק מדבר על נושא זה בספרו "אורות" (זרעונים ו', עמ' ק"ל – קל"א), והרב יוסף קלנר פיתח את הנושא בספרו "פלורליזם, פנטיזם, כלליות", וכן תוכלי לעיין בספרו של הרב אבינר "אשׁמֹח" (כרך א' עמ' 151-153).

אחרי שהסברנו את הנקודה הזאת, ואני מקווה שהיא מובנת, אפשר להמשיך הלאה לשאלה ששאלת. האם האמת היא מוחלטת? אולי יש כמה דרגות של אמת? האם אנחנו יכולים לקבוע מהי האמת ומה לא?
אני חושב שגם את צודקת וגם חברותיך (אלו ואלו דברי…), ובכל אחת מהדעות שהצגת ישנה אמת שצריך לעמוד עליה ולהסבירה. "חותמו של הקב"ה אמת" (שבת דף נ"ה ע"א). נראה לי שמה שמוגדר בתור חותמו של הקב"ה, חייב להיות מוחלט ולא מגומגם. לפי זה האמת היא מושג מוחלט. בניגוד לטוב ורע, ששם המדד נע בין המון תחומים ומשתנה מרגע לרגע ומאדם לאדם, האמת הינה מוחלטת ואבסלוטית. אין כזה דבר חצי אמת. מה שחצי אמת הוא לא אמת. אחרי שהצלחנו למצוא את האמת ע"פ הדרך שהבאנו למעלה, אנו צריכים לדבוק בה באופן מוחלט משום שהיא האמת!

הגמרא בסנהדרין (דף ז' ע"א) אומרת: "כל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו, גורם לשכינה שתסתלק מישראל". שואל תוספות (במסכת שבת דף י' ע"א): מדוע התוספת הזאת – "לאמיתו"? מדוע לא מספיק לומר "דן דין אמת"? ועונים התוספות שם – להוציא דין מרומה. מהו דין מרומה? דין מרומה הוא כשהדיין חוקר את העדים חקירות שתי וערב, והוא יודע באינטואיציה אישית שהעדים האלו משקרים, אך הוא לא מצליח לגלות את השקר שלהם. עכשיו, אם הדיין יפסוק על פי עדותם, הדין יהיה דין אמת, שהרי פסק על פי כללי הפסיקה. אך הגמרא מזהירה מדין זה ואומרת שעל הדיין לפרוש מהדין ולתת לדיין יותר גדול ממנו לפסוק, כדי שהאמת לאמיתה תצא לאור. הדיין השני יצליח לעלות על השקר של העדים. התורה מחייבת אותנו לפסוק על פי האמת המוחלטת ביותר, אנו לא יכולים להסתפק במועט, באמת בלבד, אלא באמת לאמיתה.

אך לצד שאת העלית בויכוח יש גם מקום. נכון שאפשר לברר את האמת ע"פ השיטה שהזכרנו, כשאנו רואים שכל התופעות יכולים להכלל תחת הדעה שנטענה, אך לא תמיד אנו יכולים למדוד במדד הזה. ישנם מצבים בהם אין תופעות שמושלכות מהכלל, והאמירה שהיתה היא נקודתית פרטית. בכלל שהביא ניוטון, ישנם פרטים רבים שמושלכים מהכלל, ולכן אפשר לבחון את הכלל ע"פ הפרטים, אך במצב שהאמירה היתה בעצמה פרטית, אין לנו יכולת לבחון את אמיתות הדברים ע"פ הפרטים, משום שאין פרטים, אין ענפים המסתעפים מהאמירה. לדוגמא, אדם הטוען שהאור בחדר הסמוך דולק. כרגע החדר נעול ואין יכולת לבדוק האם האור אכן דלוק או מכובה. ודאי שישנה אמת אחת, שהרי כשנפתח את הדלת נדע אם האור דולק או מכובה, והיא האמת היחידה, אך כרגע אין לנו יכולת לדעת האם דבריו הם אמיתיים או שקריים.

לסיכום: בניגוד למושגים של טוב ורע, האמת והשקר הינם מושגים מוחלטים. אין מצב ביניים, מה שאינו אמת מוחלטת – הוא שקר. בהרבה מקרים אנו יכולים לברר אם הדברים אכן אמיתיים או לא, אך ישנם מקרים בהם לא נדע להכריע, כאשר האמת היא פרטית ולא יכולה לכלול בתוכה פרטים נוספים. גם במצבים בהם אנו בתור בני אדם לא יכולים להכריע, צריך תמיד לדעת שישנה אמת אחת.

מקוה שהצלחתי לעזור!
איתי, חברים מקשיבים.