האם אני שמחה?

שאלת הגולש

שלום,
בזמן האחרון אני נעשית יותר ויותר מדוכאת.
קשה לי לחייך ואני רגישה כאילו כל רגע אני עומדת לבכות.
זה לא שאני נהנית להיות עצובה אבל זה כאילו שאין מספיק סיבות לשמוח … אני כל הזמן בלחץ, אני תמיד מרגישה שבוחנים אותי ואני לא מסוגלת לשבת אפילו רגע אחד בשקט!!! אני נלחצת מכל מבחן קטן ותמיד בטוחה שאני איכשל למרות שיש לי ציונים גבוהים. אני יודעת שזה חסר היגיון להיות סתם מדוכאת ולחוצה אבל גם כשאני מבינה את זה קשה לי להיות שקטה עם עצמי – אני מרגישה כל הזמן שיש לי משהו לעשות ושפספסתי משהו אבל אני לא מבינה מה!!!! גם כשאין לי כלום לעשות אני מרגישה שאני לא בסדר- שאני מבזבזת את הזמן שלי על הדברים הלא נכונים- למרות שאני ממש לא יודעת מה אני רוצה לעשות…
מה עושים????????
אשמח אם תוכלו לעזור
ותודה מראש…

תשובה

שלום לך.
שאלת שאלה חשובה מאוד, שאלה שעוסקת בבריאות הנפש ומצריכה איזו שהיא רמה של היכרות כדי לענות 'כמו שצריך'. כמובן, אנחנו כאן, בצורה הנוכחית, לא יכולים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. זה הסיבה שהצעתי הראשונה לך היא להתייעץ עם מישהו חכם שאת מכירה. אל תתביישי, את באמת לא היחידה. חז"ל כבר המליצו 'קנה לך חבר' ויש כאלה שמסבירים שצריך לשלם (!) למישהו כדי שיהיה חבר שלך, שיעזור לך. זה הפיתרון הטוב ביותר שיש. בהצעה זו כלולה גם פנייה ליועצת שמסתבר שיש בביה"ס. אין לך בכלל מה להתבייש בזה. זה בדיוק התפקיד שלה. היועצת, כמוני, והרבה יותר ממני, היא אדם שיש לו ניסיון בעיסוק בכוחות הנפש השונים ובעזרה להם. אני לא מכיר אפילו אדם אחד שלא צריך היה ללמוד את הדברים מאחרים כאשר הוא נתקל במצוקה, ואין שום סיבה לא להשתמש ביועצת לצורך העניין. משום מה רגילים להתבייש בעניין, אבל זו בושה לא נכונה. לא הביישן למד נכון גם לגבי העניין הזה.
מעבר להצעה הזו אני יכול להציע לך באופן כללי שני דברים, או אולי שלושה.

הראשון שבהם הוא [לא להתעסק כל הזמן בשאלה האם אני שמחה]. כל רגש כאשר חושבים עליו בשכל מצטנן. פשוט תרפי מהשאלה הזו. אל תתעסקי איתה ותראי שהיא תעלם. אני יודע שזה קשה, כי כשדבר מטריד הוא לא נותן מנוחה, אבל בכל זאת, כשתתני לנושא מנוחה תראי שהוא נעלם לאט לאט.
העצה השנייה היא [לעשות דברים שיסיחו את דעתך]. שכיף לך איתם וגורמים לך קצת 'להתנתק'. כמובן, לא בצורה מוגזמת, אבל 'תברחי' קצת לספרים, טיולים וכו', תחיי את הרגע בלי לחשוב יותר מדי. זה נכון שזו בעצם אותה ההצעה בצורה אחרת, אבל אם קשה לך להתמודד בחיי היום יום עם הדחף שלך 'לחטט' בנפש עד זוב דם, אולי כדאי לעשות את זה בצורה מלאכותית. את צריכה להיות רגישה ולבדוק האם זה עובד או לא, לשים לב למינון וכו', אבל יש מקום גם לשיטה הזו.
העניין השלישי הוא [לשים לב מהם הדברים שמשמחים אותם ופשוט לעשות אותם יותר]. לפעמים חוסר השמחה נובע מהמעטה בדברים שאנחנו עושים. אם תשימי לב תגלי שהדברים הגדולים ביותר בנויים מהרבה דברים קטנים, וכך גם כל הטוב שבעולמנו. יש אנשים שזוכים לעשות בחייהם איזה מעשה גדול, אדיר, אבל רובנו חיים חיים אפורים ונפלאים, עושים מעשה טוב ועוד אחד, עונים תשובה ועוד אחת (כך זה מהצד שלי) ופתאום מגלים שאולי אני עונה כל פעם לאדם אחד, לא משהו גדול, אבל אני חלק ממערכת שעוזרת להרבה אנשים ולא הייתה יכולה להתקיים בלי הרבה אנשים קטנים ששמחים במעשים הקטנים שהם עושים. גם את, בטוח שאת אדם טוב. חפשי מה משמח אותך, בין אם זה בלימוד, תרומה, עשייה בתחום כל שהוא וכו', ואל תזלזלי בזה.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!

כח בטבת התשסה

קרא עוד..