שלום!
אודה לכם מאד אם תוכלו לבאר כמה דברים בענין התפילה.
א. האם ה' צריך את התפילה שלנו? לכאורה נראה שהוא צריך את התפילה שלנו, שהרי בלעדי ההמלכה שלנו אותו הוא לא מלך!
ב. אם אכן הוא צריך אותנו, אז אם אדם מת , נמצא שה' חסר! שכן כל צורך מעיד על חסרון. ואם הוא צריך אותנו ואנחנו לא נמצאים (כגון אדם שמת) אז ה' חסר!! ??
ג. הרבה יותר קל להתפלל בנוסח ובסגנון של המתפלל. אפילו אותם דברים שקבעו חז"ל להתפלל עליהם (קיבוץ גלויות וכו') יותר קל להתפלל כאשר אני מנסח את הבקשה בלשון שלי. בקיצור: מה המקום לבקשות ולתשבחות באלוקי נצור בלשון שלי ?
אם אפשר, אנא שלחו לי מקורות בענין הזה. תודה רבה רבה!!!!
א. שלום וברכה!
שאלה גדולה ועמוקה שאלת, נושא זה נוקב ויורד עד התהום, ואין לו חקר ותכלית וגם צריך זהירות רבה כי אנו ממש עסוקים ב'כתרו של המלך'. על כן, גם אם נשיב בקצרה, נדע שיש עוד הרבה הרבה בנושא זה שצריך להתברר, והרבה מגדולי ישראל כתבו דברים עצומים בעניין זה [הרב קוק התייחס לכך באורות הקודש חלק ב, בנושא של השלמות וההשתלמות. וגם בדעת תבונות לרמח"ל בסימן נח ובהערה 19 שם נמצאת התייחסות לעניין, וכן האריך בכך הנפש החיים].
התשובה היא, שאמנם הקב"ה הוא כל יכול, הוא, מצד עצמו ויכולתו, איננו צריך לכלום, הוא לא צריך אותנו, "אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעך מה תעשה לו, אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח". אלא, שהקב"ה, ביכולתו האין סופית, רצה ליצור מציאות כזו, ששם גם לנו תהיה שליטה, שיהיו דברים שאנו נהיה הקובעים לגביהם, וממילא במציאות זו שהוא יצר הוא צריך לנו, כביכול. כי מבלעדינו, כמו שאמרת, "אין מלך בלי עם", ואם אנו איננו אזי שחסרה ממלכתו של ה'. כך הוא המבנה של המציאות הזו שה' יצר, המציאות שבה הוא צריך לנו כביכול. ה' אמנם היה יכול לברוא מציאות הבנויה באופן אחר, אך הוא דווקא בחר מרצנו במציאות כזו, שבו הוא "יחלק מכבודו" לעם ישראל, ויתן להם להיות הבעלי בתים של העולם, הקובעים ומשפיעים על תיקון עולם ועל המלכת ה' בעולם. זו זכות אדירה לנו, וזה מתוך אהבה נפלאה שה' אוהב אותנו. אך שוב, אין זה חסרון בה' ח"ו, כי כל המציאות הזו שבה ה' צריך אותנו היא מציאות שהוא יצר ברצונו לטובתנו. לא מתוך כורח, לא מתוך חסרון, אלא מתוך שהוא בחר ורצה כך. אך זה לא הגביל אותו בעצמו, כי יכולתו האין סופית נשארה כבראשונה. אדרבא! מתוך המציאות הזו אנו מכירים את יכולתו הנפלאה. כי מי שהוא אין סופי, בעל יכולת בלתי מוגבלת, הדבר הכי 'קשה' בשבילו זה ליצור מציאות שבה הוא כביכול תלוי וצריך לאחרים!
אם כן, כל המציאות של העולם, כל הבריאה כולה מושתת על היסוד הזה שהקב"ה נתן לנו, עם ישראל, את הסגולה האלוקית, את היכולת האלוקית, להיות מסייעים לגילוי אור ה' בעולם ולתיקון עולם. ובמסגרת הבריאה הזו ה' ממתין ומחכה לנו. אך הוא, מצד עצמו, שלא במסגרת הבריאה הזו, איננו מוגבל כלל. ויש להדגיש, שאין לנו שום השגה ויכולת הבנה בה', אלא רק דרך ההתגלות שלו בעולם, בתורה ובעם ישראל. על כן לשאול שאלות עליו בעצמו, עליו שאיננו מוגבל מסגרות העולם – זה אין יכולת באדם לעשות. כי אין מבנה השכל והחשבה שלנו בנויים לכך. כמו שאין הפה שלנו יכול לומר שני משפטים ביחד בבת אחת.
כל טוב
ראובן, חברים מקשיבים
בנוגע לבקשות בלשון שלך באלוקי נצור – מותר. אין בעיה לבקש אפילו לומר את סדר יום הכיפורים [ברכות לא עמוד א]. וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך בסימן קיט סעיף א. ולא רק באלוקי נצור מותר לבקש בלשונך החופשית על הכל, אלא גם בשומע תפילה [שם].