האם יהודי יכול לאבד את הסגולה המיוחדת שלו?

שלום וברכה.
הנושא שהעלית הוא נושא מאוד חשוב, במיוחד בדורינו. עוסק בו הרב קוק באיגרת תקנ"ה (אגרות הראיה ח"ב), ואכתוב כאן את תמצית הדברים.
הרב קוק מבאר כי אמנם "אפשר שיתגבר החושך עד כדי כך שיפסיק אור הסגולה לזרוח עליו", וזה כאשר אדם שונא את עמו ומייחל לרעתו. כמו כן נמסר לנו סימן בדברי חז"ל שהמינים והאפיקורסים בדרך כלל איבדו את סגולתם.
אולם יש לכך מספר סייגים:
א) זה לא שייך במי שמוגדר כתינוק שנשבה, ומילדותו לא חונך על האמונה
ב) בזמן שלפני עקבתא דמשיחא גם אם נראה חושך גדול כלפי חוץ יתכן שחושך זה מסתיר את האור הגדול שבפנים, כפי שהגדיר הזוהר דור זה "טוב מבפנים ורע מבחוץ".
כללו של דבר שאנו איננו בוחני כליות ולב, ולמרות שבאופן תאורטי יתכן איבוד של סגולת ישראל, אין לנו יכולת לזהות אדם כזה. ישנם סיפורים רבים על אנשים שכלפי חוץ היו נראים כשונאי דת אך ברגעים מסויימים גילו בתוכם את אמונתם הפנימית (דוגמא נוספת: לפעמים נראה במבט ראשון שאדם פועל נגד עמו וארצו, אך באמת הדבר נובע מבלבול רוחני, מחוסר הבנה מהו מוּסַר אמיתי, ואין כאן המקום להאריך).
הרב קוק כותב את דבריו על פי לימוד מעמיק בספרי הפנימיות. לצערנו ניתן לשמוע לפעמים אנשים חסרי ידע שמחליטים מסברתם למי יש סגולת ישראל ולמי אין, והם דומים למי שיחליט על פי סברא של עצמו מהי מלאכה האסורה בשבת בלי שילמד את הדברים ממקורותיהם.
כל טוב
יעקב, חברים מקשיבים