האם ישנו גיל אידיאלי להתחיל להכיר ואיך אדע שזה באמת הוא?

שאלת הגולש

שלום!

אני בת 18 ובקרוב מתחילה שירות לאומי. רציתי לדעת אם זה הזמן להתחיל להכיר? אני לא מחפשת מישהו שיעביר איתי את הזמן אלא באמת רוצה קשר רציני.. האם זה אפשרי בשנה הזו? אולי לחכות לאחרי השירות? האם זה נכון/מותר להיות בקשר תקופה ארוכה גם כשיודעים שזה למטרת נישואים?

בנוסף לכך, גדלתי בחברה מעורבת ולעיתים קרובות מזמינים אותי "לצאת" עם החברה..בית קפה,לשבת על החוף,סרטים וכו'..אני מרגישה שבגיל הזה זה בעייתי קצת..כי אנחנו כבר לא קטנים..אבל אולי מהמפגשים האלו אני אכיר את בעלי לעתיד? (למרות שלא ממש הייתי רוצה שזה יהיה ככה)

האם ישנו גיל אידיאלי להתחיל להכיר? האם יש דרך מסוימת שבה אדע שבאמת מצאתי את היחיד?

אשמח אם תעזרו לי כי אני ממש לא בקיאה בנושא והוא מאוד חשוב לי..תודה!

תשובה

נראה לי שהיום יותר מתמיד ובטח בחברה שלנו, יהי'ה קצת לא אחראי לבוא ולהגיד לך:
"הגיל שאת צריכה להתחתן הוא 18 גג 19 ואם ממש תתעקשי אז 22".
להבדיל מזמנים עברו כל הנושא הבשלות הנפשית נהיה מורכב מתמיד וגם אם יש גיל מומלץ באופן כללי שמורכב מנוסחת ה'בדרך כלל' כלומר בדרך כלל בנות בגיל מסויים מרגישות כבר מספיק מוכנות להתחיל ולצאת עדיין כל אחד ואחת הוא עולם בפני עצמו.
קחי למשל את החברה החרדית שם הרבה יותר מסונכרנים עם הקביעה של חז"ל ש"בן שמונה עשרה לחופה", כאשר בחברה הדתית לאומית הגיל בכלל עומד בממוצע באיזור ה23-25 ובחילונית על 27 וכו', ככה שיש הרבה משתנים בעניין הזה, החברה שאת משתייכת אליה, הכלים שהספקת לקנות ומעל לכול ההרגשה האישית, מה לעשות, אבל אני מכיר בחורים שגם בגיל 28 לא הייתי מביא להם להשגיח רגע אחד על הכלב של השכנה שלי והכלב של השכנה שלי בכלל כלב צעצוע.
אם את מרגישה שיש לך כבר עכשיו את הכלים לתחזק זוגיות בצורה בריאה, להכיל את בעלך ולהביא לילדים שלך את כל מה שמצופה ממך כאימא, אם את מרגישה שהגעת בחיים לשלב שזה מה שחסר לך בהכרח ואת ניגשת לזה מהמקום הכי נכון אמיתי ומבורר שיש, אז גם במקרה כזה הייתי ממליץ לך ללכת לדמות שמכירה אותך שתוכל לאשש ביחד איתך את הדברים וגם לחשוב על כיוונים של בחורים פונטציאלים שיכולים באמת להתאים לך.
מה שכן, תהיי מספיק כנה עם עצמך ותשתדלי שזה יגיע ממקום נכון ולא בגלל ששלשום החברה הטובה שלך סגרה וורט ויש לה את הטבעת הכי מדהימה בעולם.
לגבי השאלה של המפגשים המעורבים, הרבה דרכים למקום ותהיי בטוחה שלא חסרות לקב"ה אפשרויות לזמן לך את בעלך, מה עוד שמבין השורות שלך, גם את כתבת שלא בדיוק היית רוצה להכיר את בעלך במקומות כאלו, אז כל מה שנשאר לשאול זה האם הקב"ה מצפה במסגרת ההשתדלות שלך לבוא למפגשים המעורבים האלו בשביל להכיר את בעלך?
בואי נגיד שמסופקני בטח ובטח בגיל הצעיר שלך.
יש כאלו שמתחתנים כי הם צריכים, יש כאלו שמתחתנים כי הגיע הזמן ויש כאלו שמתחתנים כי זה הכי מתאים להם בעולם, מאיזה מקום הולכת להגיע ההחלטה שלך?
זה כבר רק את תחליטי.
האם יש דרך מסויימת שבה תדעי?
יש כאלו שמאמינים בקול הפנימי המפורסם, יש כאלו שפחות הולכים עם האינטואציות ויותר עם השכל ויש כאלו שצריכים את שניהם ביחד, מה שכן, אחד המשפטים היותר גדולים ששמעתי בעניין הוא שאנחנו לא אמורים להתחתן מתוך וודאות של מאה אחוז וזה בסדר גמור.
תמיד יהיו ספקות וחששות (כמובן שאני לא מתכוון למשהו קריטי) ובכלל, לא היינו צריכים את התפילה שאומרים לפני החופה אם הכול היה שלם ובטוח כל כך לא?
נו, אז בכל זאת תדעי מתי זה באמת זה?
אני מניח שזה מסוג הדברים בחיים, שאפשר לחפור עליהם שעות, אבל כשזה באמת מגיע אז את כבר מבינה לבד.

אבינועם
avinoam811@gmail.com

כב באב התשע

קרא עוד..