הדבקת תויות וסטיגמות על אנשים

שאלת הגולש

תמיד יש לי הרגשה שיש משהו חשוב שמתפספס.
אני מרגישה שאנשים נתפסים יותר מדי לדברים חיצוניים, ושוליים- כל הזמן עסוקים בשאלות על הצבע של הכיפה, אם צריך להיות חרדי או דתי לאומי, אם חסיד או מתנגד, אם לעשות צבא או שירות לאומי וכו…..
ונראה לי ששוכחים משהו חשוב אחד- שבעז"ה עוד 120 שנה כשנעמוד לפני בית דין קצת אחר השאלות שישאלו אותנו יהיו קצת שונות….והן יקבעו מה יהיה החלק שלנו לעולם הבא….
לפי דעתי בנושא של זרמים אין אמת אחת מוחלטת- יהודי לא חייב להיות דתי לאומי ולא חרדי- הוא חייב לעשות את רצון ה' כי רק זה מה שיבוא איתו לעולם הבא.
אני מוצאת אמת בכל אחד מהצדדים ואני חושבת שכל אחד צריך ללכת להיכן שליבו חפץ…
אני מעוניינת לשמוע מה דעתכם בעניין.
תודה.

תשובה

שלום רב,
ראשית תודה על שאלתך החשובה. נדמה לי שלרבים יש שאלה דומה, ואני מקוה שהתשובה תביא תועלת גם להם.
תופעה המכאיבה שנפוצה אצל בני האדם היא – הדבקת תוויות. אמנם עפ"י שאלתך את אינך מייצגת תופעה זו, ברוך ה', אבל שאלתך מעלה אותה על הפרק. "מזרחי", "חרד"ל", "בעל תשובה", "חרדי", וכן הלאה לפי הצורך, מהווים פעמים רבות "שם קוד" שדי בו כדי להחליט לפסול, לשלול או להסתייג, בלי כל קשר למציאות, למידת יראת השמיים של פלוני או לידיעותיו בתורה. בהינף יד, אנו פוגעים בכבודם של אחינו, עצמנו ובשרנו.
"קולמוסים בלי קץ נשתברו בתיאור חומרת דיבור לשון הרע, לא כל שכן בהוצאת שם רע על יחיד, ולא כל שכן על קבוצה בישראל. ואף על פי כן כוחן של דעות קדומות חזק, כנראה, מן הכל. די במשפט אחד מפלוני, בהערה עוקצנית מאלמוני ובעוד קצת דעות קדומות שעברו במסורת, ויש לנו כבר דעה מגובשת על ציבור כזה או אחר, דעה שאותה איננו מהססים לשמוע ולהשמיע גם בציבור.
רבי אברהם בן רבי נחמן בספרו "כוכבי אור" (חלק "ששון ושמחה" סעיף י') מיטיב לתאר את הבעיה: "וכל אחד מדמה בנפשו שהוא מבין אמיתי על חברו, שחברו מחריב עולמות והוא רוצה לבנותם, שחברו כולו שקר והוא כולו אמת, וזה הדבר היה בעוכרינו להרחיק מהאמת יותר מהכל… כי באמת כולנו כצאן תעינו"!
הגמרא (מסכת ראש השנה דף י"ט) מספרת על אחת הפעמים שגזרה המלכות גזרות רעות על ישראל. הלכו חכמי ישראל ונטלו עצה ממטרוניתא אחת ועשו כעצתה "בואו והפגינו בלילה".
התקבצו בלילה במקום מגורי השונאים ובכו וצעקו: "אי שמיים, לא אחיכם אנחנו? לא בני אב אחד אנחנו? ולא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזרות קשות?"
ואכן, הועילו דבריהם וביטלה המלכות את הגזירות. ביאר במקום רש"י: "אי שמיים" – כלומר: למען השם.
הגיעו בנפשכם! שונאי ישראל – שחפצם היה עז לעקור תורה מישראל, התרכך ליבם וביטלו גזירתם בגלל מילים אלו: "למען ה', לא אחיכם אנחנו?"
וכי אחיהם אנו? מה לנו ולהם? מסתבר שדי באחווה אנושית פשוטה, בשייכות למין האדם, כדי לעורר רחמים אפילו על שונא.
ובנידון דידן – האם לא קל וחומר בן בנו של קל וחומר הוא? האם אין מן הראוי שגם בינינו, ובין כיתותינו המפולגות להכאיב, תשמע אותה קריאה, "למען ה', לא אנשים אחים אנחנו?"
הלא סוף סוף מדובר ביהודים ואנו באמת "בני אב אחד אנחנו", ובאיזה יהודים מדובר? החרדים לדבר ה'! גם אם ייחוסם שונה, גם אם גוון עורם או סגנון לבושם אינו זהה, גם אם דרכים אחרות להם בעבודתו, הלא גם כאן יכולים וצריכים כל המופלה לרעה על לא עוול לקרוא: "מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזירות קשות"? מכפישים את שמנו, מוציאים דיבתנו רעה?
מגדלים ילדים שכבר מיום עמדם על דעתם "יודעים" לחלק ציונים לפלוני בגלל סוג הכובע שלו ולאלמוני בגלל שם משפחתו או נוסח תפילתו. וכי אין לנו די שונאים מבחוץ ומבית שאנו צריכים להמשיך ולשסע את עצמנו לקרעים?" (מתוך התבהרות, הרב ארז משה דורון).
לסיכום:
אכן בשאלת חכם חצי תשובה, בשאלה זו – כמעט כל התשובה. צריך להתחיל ולהגמל ממחלת התויות ולהתקדם ביחד שכם אחד כל אחד מתוך מחנהו ורבותיו לעבודת ה' יתברך בקדושה ובטהרה.
ראי עוד: http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1383
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=485
חורף טוב,
שלמה, חברים מקשיבים
shlomo@makshivim.org.il

יא בחשון התשסד

קרא עוד..