הדרכה בתנועת נוער

שלום לינוי יקרה.

דבר ראשון, דעי שאת ביחד עם המדריכה השניה, עושות עבודה חשובה מאוד מאוד. להתעסק בחינוך, זאת עבודת קודש.
קודש לא רק בגלל התוצאות שכולנו מצפים להן – שהחניכות יהיו מחונכות ומאמינות ובעלות ערכים. בהחלט גם בגלל זה. אבל אנחנו קוראים לזה עבודת קודש גם בגלל שהחניכות שלך, או כל ילד או ילדה מעם ישראל, הם קודש. כן, קודש ממש. בלי קשר לאיך שהן נראות או מדברות.
זאת אומרת שכשאתן באות להעביר להן פעולה – אתן מתעסקות עם יהלומים של ממש. נשמות קדושות שיש להן אפשרות לגדול להיות נשים מדהימות בעם ישראל. נשים של חסד, אמונה ומצוות. נשים עובדות ה'.
רק מה? יש אולי תקלה בדרך? לפי מה שאת אומרת, נשמע שהן לא נראות בכלל כאלה, שהן לא נשמעות בכלל עם ערכים, או כבוד או אמונה.

דבר ראשון, זה באמת מצער וכואב.
דעי שהכאב שלך הוא בדיוק בדיוק הסימן לזה שאת צריכה להיות המדריכה שלהן. כי אם לא היה אכפת לך מהן ומהמצב שלהן, לא היה לך תפקיד שקשור אליהן כנראה. ובטח שלא השפעה עליהן.
הכוונה היא לא חלילה שזה טוב שאת מצטערת בגללן. הכוונה היא שהכאב שלך, אם תנתבי אותו נכון – יכול להיות כוח בשבילך לבנות יחס שיגרום לחניכות שלך להיקשר אלייך ולערכים שאותם את רוצה להעביר.
איך עושים את זה? שאלה מצוינת. הרבה מחנכים שואלים את השאלות האלה. אשרייך שהצטרפת למאמץ הלאומי שקוראים לו חינוך 🙃

אז כמה דברים שיכולים לעזור: קודם כל, להפנים את זה שההתנהגות שלהן לא מכוונת נגדכן, או בכלל כנגד מישהו. בהחלט יכול להיות שהן גדלות בבתים לא תורניים, ולכן הן מגיעות אחרת לסניף. למרות שיכולים להיות גם ילדים מבתים תורניים, שלא נראים כמו ההורים שלהם.
בכל מקרה, עצם הקבלה בלב שאין עניין של מלחמה פה. אין מה לכעוס עליהן, על ההתנהגות שלהן ואין סיבה להרגיש שהן מפעילות כוח כנגדכן. זה כבר מרגיע את הלב ומאפשר לפתח תקשורת מסוג אחר – שיש בכוחה להשפיע על החניכות הרבה יותר.
איך? לאהוב !!! כמובן שאתן אוהבות אותן, אחרת לא היה אכפת לכן מהן. אבל עצם ההשקעה של זמן, דיבור ותשומת לב בלי לנסות להעביר ערכים בכוח, דווקא היא זאת שגורמת לחניכה להרגיש שהיא חשובה לך, להרגיש טובה. הרעיון הוא לתת לכל אחת ולכולן יחד, את ההרגשה שהן טובות ובעלות ערך ומקום בעולם בלי התניה ללא קשר לאיך הן לבושות וכו'.
למשל: לבקר חניכות בבית, להתעניין בהן ובמה שמעניין אותן, גם אם מדובר בשטויות. לומר להן הרבה מילים של הערכה ועידוד. הערכה על התנהגויות חברתיות טובות, הערכה על לב טוב, על שמחה, על רצון.

להשקיע בזה מאוד. להסתכל להן בעיניים, להגיד להן שאתן אוהבות אותן, שהן חשובות, שאתן לומדות מהן כל מיני דברים כמו סבלנות, חברות , שמחה (כמובן שהכוונה לדברים אמיתיים שאתן רואות בקבוצה בכלל ובבנות בפרט. אני בטוחה שכבר יש) ועוד.
כמובן שאפשר גם להעביר פעולה. אבל אם הקדשתן זמן לשמוע אותן, לדבר איתן ואחר כך תנסו להעביר פעולה – הן יותר יקשיבו.
אפילו אם הפעולה תהיה קצרה יותר מאשר הזמן שתקדישו למשחקים או להקשבה לחניכות או סתם לטייל קצת יחד – דעי שלפעמים הזמן של ההשקעה בתשומת לב האישית או הקבוצתית והכיף ביחד, שווה יותר מאלף פעולות. וגם הפעולות עצמן יכנסו להן יותר לראש כשכיף להן איתכן.

בכללי, אם אתן תהיו בשבילן דמויות שמעניקות להן מקום ואהבה, יתחשק להן להיות כמוכן וללמוד מההתנהגות שלכן. ככה, בלי הרבה מילים אפשר להשפיע עליהן.
ועוד דבר, אי אפשר למדוד את ההשפעה עכשיו. יכול להיות שאתן תמשיכו להשפיע עליהן גם בעתיד כי יזכרו אתכן לטובה!
נחזור למה שאמרנו בהתחלה: אתן עושות עבודת קודש, ואתן ראויות ליחס הכי מכבד!
את בוודאי מכירה את המשפט: "כמים הפנים לפנים, כך לב האדם לאדם". הכוונה היא שאם החניכות ירגישו את הלב והאהבה שלכן ושאתן מכבדות אותן , הן יחזירו לכן בעזרת ה' יחס של אהבה וכבוד.
ואל תדאגי, את לא אחראית על התוצאות. את לא אחראית על איך הן יתנהגו או יתלבשו כתוצאה מההשקעה שלך. את אחראית על המאמץ שלך, ומי שאחראי על התוצאות הוא ה'. בקשי ממנו שיעזור לכן לדבר אל הלב של החניכות והוא יעזור. זה בטוח.

לינוי , המון הצלחה וחג שמח !
תמיד תוכלי לפנות אלינו למוקד חברים מקשיבים בטלפון 8289* או בווצאפ למספר 0533569263.

דברת, חברים מקשיבים makshivim.org.il